מאגר סיפורי מורשת

שמי יהלי דניאל, השנה בתכנית הקשר הרב דורי, הקשבתי לסיפורים של סבי, משה ותיעדתי את סיפורו. סבא משה הוא ותיק בתכנית, הוא השתתף בתכנית הקשר הרב דורי גם בעבר עם האחים שלי והוספנו (למטה) קישורים לסיפוריו הקודמים ולמצגת תמונות המשפחה שלנו.

סבא משה מספר

על עצמי

בשנת 1949 נולדתי לאמי סביחה ואבי יחזקאל, נקראתי על שם סבא רבא שלי. היו לי ארבע אחים. אני ואחותי הגדולה סועד נולדנו בעיראק ושאר האחים שלי נולדו בישראל ושמם: דוד, הרצל ואפרים.

החיים בעיראק היו טובים ליהודים שגרו בעיראק כשהיא הייתה תחת שלטון בריטי שהגן על היהודים. היחסים בין הערבים ליהודים היו טובים עד שפרצה מלחמת השחרור בארץ ישראל ואז הערבים תושבי המדינה התנכלו ואילצו אותם לעזוב את המדינה כתוצאה מהפוגרומים שפגעו ביהודים.

ההורים שלי

אבי יחזקאל, עבד בעיראק כחשמלאי עצמאי, היה לו רכב עבודה וכמובן עובדים. אחרי העלייה לארץ ישראל אבי היה  מאוד קשה בהתנהגות כלפי הילדים בגלל החיים בישראל שהיו קשים מאוד. לעומת זאת אמי סביחה, היא הייתה אישה חמה ואוהבת, הייתה דואגת לילדה אבל גם לה החיים בישראל היו קשים מאוד, היא התגעגעה לחיים שהיו לה בעיראק.

העלייה לישראל

בשנת 1950 נגזר גזר דין מות על אחד מהדודים שלי, (כי הוא היה במחתרת הציונית), ואז סבא שלי החליט לאסוף את כל המשפחה, (כל הילדים והנכדים) ולברוח בלילה במשאית גדולה. עברנו את הגבול לאיראן. היינו יומיים בעיר הבירה טהרן, ומשם עלינו לארץ ישראל ואני הייתי רק בן עשרה חודשים.

הילדות

מהמעברה העבירו אותנו במשאיות לקריית עקרון. שם גרתי והתחנכתי בבית הספר עד כיתה ח'. כתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה, הוציאו אותי מבית והעבירו אותי לקיבוץ "יד מרדכי", שם קיבלו אותי הורים מאמצים, ושמו של האב הוא מותק הם אהבו אותי מאוד אבל אני לא התחברתי אליהם בגלל המנטליות השונה, ואחרי שנתיים ברחתי וחזרתי הביתה ויותר לא חזרתי לקיבוץ. האחים שלי קיבלו אותי בשמחה (עד היום אני בקשר חזק מאוד עם האחים שלי).

בבית ספר

למדתי בבית ספר בן צבי בקריית עקרון שמונה שנים ביסודי. אהבתי להיות בבית הספר. שיטות הלימוד שהיו נהוגות אז היו שונות. הקפידו על שיעורי בית (מי שלא הכין שעורים קיבל מכות בידיים). היה לי מורה שבכיתה ג' שהיה כל הזמן נותן לי ולכל הכיתה מכות בידיים ושמו זילכה. באותם הכיתות למד איתי בן דוד שלי יחזקאל, ישבנו באותו שולחן.

משפחתי

בגיל תשע עשרה הכרתי את אשתי אליס שהייתה בת שש עשרה וחצי. בחודש פברואר 1973 נישאנו.

אני, סבא משה וסבתא אליס ביום נישואיהם 

העבודה שלי הייתה בחברת תדיראן שם עבדתי 28 שנים. נולדו לי שלושה ילדים: איציק נולד בשנת 1974, רוני נולדה בשנת 1977 ומיטל נולדה בשנת 1986.

בשנת 1982 נלחמתי במלחמת לבנון הראשונה

איציק הבן הגדול שלי נישא במאי 2003 להלן ונולדו להם שלושה ילדים: שגיא, עומר ואיתן. רוני הבת הגדולה שלי נישאה באוגוסט 2002 לשי ונולדו להם שלושה ילדים: ליאור, תמיר ויהלי. (עם שלושתם השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי).

המשפחה שלנו

מצגת התמונות שהכינו: סבא משה ותמיר דניאל, בתכנית הקשר הרב דורי בשנת 2017

מצגת

הזוית האישית

סבא משה השתתף בתכנית עם שלושת נכדיו

בשנת 2015 – עם ליאור דניאל – יחד תיעדו את הסיפור "אז והיום"

בשנת 2017 – עם תמיר דניאל – יחד תיעדו את הסיפור "אלו הם חיי"

ובשנת 2022 – עם יהלי דניאל – יחד תיעדו את הסיפור הזה.

סבא משה: המשפחה שלנו אני, אשתי אליס ושלושת הילדים והנכדים אנחנו משפחה מאוד מלוכדת. המשפחה כולה זה הערך הכי חשוב בחיים שלנו.