מאגר סיפורי מורשת

שמי עדי משיח, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי ותיעדתי את סיפורו של סבי, מוריס אוחיון. סבא מוריס נולד בשנת 1947 בעיר רבאט שבמרוקו. הוא עלה לישראל בשנת 1956, כשהיה בן תשע וסיפר לי את סיפורו.

סבא מוריס מספר

שמי מוריס, סבא של עדי, עליתי לארץ ישראל בשנת 1956 יחד עם ההורים שלי, בנוסף עלו איתנו סבתא שלי מצד האימא, והאחים והאחיות שלי, ארבעה אחים ושתי אחיות. כשהגענו לארץ שיכנו אותנו, משפחה בת עשר נפשות במעברה ששמה נפוליאון בעכו, בתנאי מגורים ותנאי מחיה לא קלים.

לאחר מלחמת השחרור, תושבים ערבים רבים נמלטו מהעיר וליישוב הועברו עולים חדשים יהודים שהגיעו לארץ. במקום הוקמה מעברה גדולה בדרום העיר לרגלי תל עכו הידוע בשם "הר נפוליאון" – והמעברה קבלה את השם "גבעת נפוליאון". החיים במעברה היו עבור משפחתנו ושאר העולים בתנאים קשים.

ההורים וארצות מוצאם

אימא שלי שמה מרים בן סימון – אוחיון, נולדה בארץ מרוקו בעיר קזבלנקה. אבא שלי שמו שלום אוחיון, נולד אף הוא במרוקו בעיר מקנס. אבי, שלום אוחיון היה במקצועו צורף ומרים אוחיון, אמי, הייתה עקרת בית.

ארץ מרוקו הייתה תחת הכיבוש הצרפתי משנת 1907 ועד שנת 1956. בכל התקופה של השלטון הצרפתי, למדנו בבתי הספר בהנחלת השפה הצרפתית. לאחר שעות הלימוד בבית הספר הייתי לומד כל ערב בישיבה תורנית אשר הנחילה לנו את לימוד התורה.

ילדותי

הגעתי ארצה בגיל תשע שנים, בשנת 1956. ראשית, התגוררתי יחד עם משפחתי במעברת צריפים, שם גרנו בפחונים., במעברה על שם נפוליאון כידוע נפוליאון הגיע בזמננו לעיר עכו במטרה לכבוש אותה וניסה בכך על גבעה גבוהה שחלשה על העיר. ניסיונו כשל והעיר עכו ניצלה מכיבושו. הגבעה נשארה על שמו – גבעת נפוליאון.

עם הזמן עברנו דירה למרכז העיר עכו וימי יולדתי היו עשירים ומגוונים בעזרת חברים, שכנים ומסורת של חגים ומסיבות בבית הספר. גדלתי בעיר עכו מאז עלייתי ארצה בשנת 1956 ואני מתגורר בה עד עצם היום הזה.

למדתי בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון בעיר עכו. המשחקים בימי ילדותי היו מגוונים: כדורסל, כדורגל, כדור הוקי, מחניים, ריצות למרחקים ועוד…. גדלתי בסביבה טובה של חברים בבית הספר ביסודי וחברים שונים ברחבי העיר. ימי ילדותי מלווים גם בקריאת ספרים רבים וביקורים בבתי הקולנוע.

השירות הצבאי

עם תום לימודיי, התגייסתי לשירות סדיר בצה"ל בשנת 1965. כחייל בחיל החימוש הוצבתי לחטיבת שריון תחת פיקוד של אלוף משנה בריל בר כוכבא. תפקידי בחטיבה היה לספק חלקי חילוף לרכבים, טנקים ועוד… חטיבה זו הוקמה לשם היערכות אנשים מילואים לשעת מלחמה.

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים וחטיבה זו עשתה את דרכה לשטח ירדן ובהמשך פרצה לרמת הגולן.

השתחררתי מהשירות הצבאי בינואר 1968 והשתלבתי בעבודה שהיא חברת מקורות-חברת מים.

תחביבים

התחביבים שלי כיום מתמקדים במספר תחומים: התחום הראשון קריאת ספרים, שהיה אהוב עלי עוד בימי ילדותי ועד שנת 1990. התחום השני היה והינו קיים עד עצם היום הזה ומתמקד בקריאת שירים, (שירים מגוונים בכל התחומים). התחום השלישי אשר החל בשנת 1980 וקיים עד עצם היום הזה מתמקד ברישום תומכים לבחירות כלכליות ומוניציפאליות. הכנת הבחירות באמצעות מטה בחירות.

מסר לדור הצעיר

מהניסיון שצברתי בחיי בתחומים שונים אתמקד במספר מסרים לדור הצעיר, שלדעתי יעזרו להם לסלול את דרכם בחיים לנתיבים טובים ובטוחים:

• ראשית, יש להקשיב היטב להורים, כדי לבסס כיוון נכון בחיים למשך עשייה והצלחה.
• יש להתמקד היטב בלימודים בבית הספר, כדי לרכוש השכלה רחבה, היא זו שתאפשר בהמשך הדרך רכישת מקצוע והשתלבות בעבודה במשק הישראלי.
• אסור לוותר על שירות סדיר בצה"ל, שם אתה לומד להיות עצמאי, רוכש ידע רב ממסלולים שונים במערך הצבא ועוד…..
• לאחר שירות הצבאי, יש להמשיך בלימודים באוניברסיטה, לשם רכישת השכלה גבוהה ובמקביל להשתלב בשוק העבודה.
• במהלך החיים לאחר השירות הצבאי והשתלבות במוסד להשכלה גבוהה, יש להתמסד במוסד הנישואין להקמת משפחה, המסמנת מסלול חשוב להמשך קיומנו.

הזוית האישית

עדי משיח: השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי ושמחתי לתעד את סיפורו של סבא שלי, מוריס אוחיון שגם נתן עצות טובות לחיים.