מאגר סיפורי מורשת

שמי דבורה לאה קורץ ואני לומדת בכיתה ז' בבית ספר אור מנחם בערד, ואני רוצה לספר על סבא רבא שלי מרדכי שוסטרמן.

סבא רבא שלי הרב, (אבא של סבתי, מרת נחמה גרייזמאן, אשר לא זכיתי להכיר), מרדכי שוסטרמן, היה "בעל קורא" וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.

סבא מרדכי נולד בערב ראש חודש אלול בשנת תרע"ד (1934), ונפטר בתאריך כ"ב אייר תשנ"ה. בעיירה החסידית ז'לובין השוכנת במחוז הומיל שבבלארוס. עד לשואה התקיימה בה קהילה יהודית – חסידית, שתושביה נודעו ביראת השמים שלהם. סבי התחנך בישיבות המחתרתיות של "תומכי תמימים" תחת רדיפות הקומוניסטים.

לאחר מלחמת העולם השנייה יצא מרוסיה יחד עם משפחתו לארצות הברית והשתקע בשכונת קראון הייטס, שם עסק לפרנסתו בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו. בנוסף היה מוסר מדי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת תומכי תמימים המרכזית.

סבא רבא שלי היה מתפלל ב-770 וזכה לקרוא בפני הרבי בקביעות בשבתות ובמועדים במשך שלושים ותשע שנה. הוא הצטיין בקריאתו המדוייקת, ומשום כך הרבי הורה לסבי ללמד את בחורי הישיבה שלמדו ב-770 את כללי הדקדוק וטעמי המקרא. סבי ידע את התורה כולה בעל פה. פעם אחד מבניו ניסה לבחון אותו והוא ידע להשלים כל פסוק שבנו התחיל. לפרנסתו, התעסק סבי בבית דפוס. בין השאר, הוא הדפיס את השיחות והמאמרים של הרבי.

בפעמים רבות בהם עבר בחלוקת דולרים מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש תשרי תש"נ עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו בחלוקת דולרים, והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה? וכשענה בחיוב אמר לו הרבי "זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה", ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי בי"ב חשון תשנ"ב טרם נסיעתו לארץ ישראל אמר לו הרבי בחיוך של חיבה "מן הסתם דאגתם למי שיקרא בתורה".

אמי מספרת סיפור נוסף: פעם אחת אחד השכנים הכעיס מאוד את סבי. וסבי השיב לו במבט רוגז, מרוב כעס התבטא אליו לו במילים: "זאל ער זיין געזונט און שטארק", בתרגום: "שהוא יהיה בריא וחזק"….

הוא פשוט לא היה מסוגל להוציא מפיו מילה שאינה ראויה.

סבא בקריאת התורה אצל הרבי מליובאויטש

הזוית האישית

דבורה לאה קורץ: שמחתי לשמוע ולתעד את סיפורו של סבא רבא שלי. למדתי מהסיפור על סבא מהו חסיד אמיתי.