מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאם טליאס, השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לשבת ולהיפגש עם סבי, מנשה טליאס, להקשיב לסיפוריו וחלק מהם לתעד. לסבא שלי מצד אבי קוראים מנשה.

סבי נולד בטורקיה, בעיר איזמיר, בתאריך 2.9.1944, אמו, לא ילדה אותו בבית חולים, אלה בבית. הוא נולד בביתו בעזרת מיילדת שכונתית באיזמיר שבתורכיה. סבי הוא הילד החמישי מתוך 10 ילדים במשפחתו. לאחים של סבי קוראים: יהודה, יוסף ז"ל, שרה, שלמה, ניסים, יעקב, דליה, רחל ורינה.

סבי נולד וגר באיזמיר שבטורקיה ושם גם עברו ימי ילדותו עד גיל שתיים עשרה, השנה שבה עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בשנת 1950 כשסבי היה בן שש, הוא התחיל לימודיו בבית הספר באיזמיר, הוא למד בבית הספר "תלמוד תורה" שבתורכיה עד גיל שתיים עשרה.

 העלייה לישראל מטורקיה

בשנת 1956 סבי ומשפחתו עלו לארץ ישראל והגיעו לעיר יפו העתיקה.

סבי מספר שהוא לא זוכר בעיות מיוחדות שהיו בעלייה לארץ. המשפחה עברה לגור ביפו, והוא התחיל ללמוד בבית הספר "אלכסנדר ינאי" ביפו. סבי גר עם משפחתו ביפו ליד השער הדרומי של נמל יפו, זה היה בבניין בעל שש קומות, הבניין היה שייך לכנסייה נוצרית ושמו של הבניין היה "קזנובה". משפחתו גרה בקומה הרביעית.

סבא מספר, שבשעות הפנאי הוא היה לרוב בים, הרי הם גרו ממש קרוב מאוד לים. הים היה המקום האהוב עליו, שם שחה ודג דגים. בבית, בדירה התנאים שהיו לסבי היו קשים מכיוון שבבית גרו עשר נפשות, ההורים ועוד שמונה ילדים. 2 מתוך עשרת אחיו כבר היו נשואים ולא גרו עמם – כך שהם גרו עשר נפשות בדירת שני חדרים קטנה.

בערך בגיל 12- 13, סבי עזב את בית הספר והלך לעבוד בפוליטורה אצל גיסו. סבי עבד בפוליטורה עד גיל 14 אז התחיל לעבוד כרפד, מקצוע שבהמשך הפך למקצועו ותחום מומחיותו.

שירות צבאי – אח"י יפו (ק-42)

כשסבא הגיע לגיל גיוס התגייס לצבא לשירות הסדיר בשנת 1952. בגלל אהבתו לים, ובגלל הקרבה של סבי לים, הוא התנדב לחיל ים ושירת במשחתת חייל הים ששמה אח"י יפו (ק-42). 

סבא שלי התנדב לחיל הים ושירת במשחתת אח"י יפו, שנקראה גם ק-42, זו הייתה המשחתת הראשונה בשם זה בחיל הים. היא נרכשה יחד עם המשחתת השנייה שנקראה אח"י אילת. סבא סיפר שהמשחתת עשתה הפלגות רבות בים תיכון ובנמלים זרים בצרפת ובאיטליה.

בניית המשפחה

בגיל 21 סבי הכיר את סבתי והתחתן איתה כעבור שנה. אחרי שהם התחתנו הוא המשיך ללעבוד בתחום בו התמחה בצעירותו כרפד מקצועי ועבד כעצמאי. במהלך השנים נולדו לו ולסבתא שלושה ילדים: מנשה, טל ויפית ז"ל.

הזוית האישית

ליאם טליאס: מה שאני הרגשתי במפגשים עם סבי, זה שמחה  וסקרנות, שמחה לשבת איתו וסקרנות רבה על מה שהוא עבר ואיך שהוא הסביר וסיפר לי את הדברים, גם כשהיו שאלות קשות, הוא ניסה להתגבר על זה, וזה מה שאני אוהב בסבא שלי שהוא אמיץ – לא משנה מה קרה ומה יקרה הוא יכול תמיד להתמודד!!