מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת תש"ב, 1942, בארץ ישראל, במושב שדה יעקב.

הורי     

אבי יעקב ראובן, נולד בפולין, בעיירה לופטין וגדל בעיר לבוב. בצעירותו למד הכשרה חקלאית במשך שלוש שנים, למטרת עליה לארץ ישראל. בשנת 1929 עלה לארץ כחלוץ, עבד בסיתות אבנים לסלילת כבישים, כפועל חקלאי במספר מושבים. התנדב למכבי אש בפתח תקווה. הוא חלה בקדחת ובטיפוס ונסע לפולין בשנת 1935 כדי להחלים.

אמי, חיה נולדה בפולין בעיירה פודקמיין. בצעירותה נדדה משפחתה עקב מלחמות בין קיסרויות אוסטרו הונגריה לרוסיה והם סבלו מאוד. בגיל שמונה נפטר אביה ומשפחתה עברה לגור אצל סבה מצד אימה בעיירה פודקמיין, שם גדלה ולמדה. למדה עברית על בוריה במשך שנה.

בשנת 1935, הכירה אמי את אבי וכאשר ביקש את ידה, התנתה את הסכמתה בעלייה לארץ ישראל. אבי חזר ארצה ובשנת 1936 עלתה אמי ארצה. באותה השנה הצטרפו שניהם כחברים למושב שדה יעקב. הורי עבדו בתנאים קשים מאוד, עם מעט מים ואוכל, והצקות מצד התושבים הערבים. אבי התמנה להיות נוטר- גפיר, במשטרה הבריטית, כדי לשמור על המושב מפני ההתקפות והנזקים שגרמו התושבים הערבים. הם הקימו משק גדול ומעורב. שהיו בו גם בעלי חיים, שלחין, גם מטעי פירות, מספוא לפרות ולעופות, ירקות ובעל- לגידול תבואות חורף.

הורי הקימו משפחה עם ארבעה ילדים ביניהם אחי שנפטר בגיל תשעה חודשים ממחלה. במלחמת העולם השנייה הושמדה כל משפחתה של אמי ורוב משפחתו של אבי.

ילדותי

נולדתי במושב שדה יעקב, שם גדלתי ולמדתי בגן ובבית ספר יסודי. בצעירותי חונכתי לעבודה במשק, קריאה והתמדה בלימודים. בגיל שש פרצה מלחמת העצמאות וכילדים היינו חשופים לידיעות ומאורעות המלחמה. הייתי בתנועת נוער בני עקיבא ואהבתי לצאת למחנות.

שרות צבאי

שירתי בחיל הים בסדיר ובמילואים. לאחר מספר שנים עברתי לשרת במילואים בחיל הנדסה. השתתפתי במלחמות מששת הימים עד מלחמת לבנון ולאחר מספר שנים סיימתי את שירות המילואים. בזמן המילואים שהיו חודשים רבים, גידלה רעייתי תהילה את ילדינו, ללא עזרתי עבדה וניהלה בי"ס בבת ים ועמדה בכך בהצלחה מרובה.

הכרות, נישואים ובניית משפחה

את רעייתי תהילה הכרתי בחיפה. היא עבדה כמורה בחינוך מיוחד ולמדה חינוך באוניברסיטת חיפה. באותה שנה התחלתי ללמוד בטכניון הנדסת מכונות חקלאיות. בזמן לימודינו נישאנו ובננו הבכור נולד כאשר סיימנו ללמוד והתחלנו לעבוד. במשך השנים גדלה משפחתנו בעוד שתי בנות ובן. עברנו לאזור נתניה ובסוף קבענו את ביתנו בבת חן שהוקמה כהרחבת בנים של מושב ביתן אהרון. רעייתי תהילה וסבתו של אמיתי הייתה אישה רבת מעשים. בנוסף לעבודתה, התנדבה רבות בתחומים רבים ושונים. הייתה אימא וסבתא למופת. אהבנו לרחוץ בים ולטייל בארץ עם החברה להגנת הטבע.

אני סבא מנחם וסבתא תהילה ביום נישואינו

הזוית האישית

סבא מנחם: הדרכות וההנחיות היו טובות. מיצינו את הסיפורים החשובים. אקווה שסיפורינו יאירו ויוסיפו לדורות הבאים.

הנכד אמיתי: היה לי כייף, למדתי על סבא, על ההורים שלו ועל הדורות במשפחה.