מאגר סיפורי מורשת

ילדות ונעורים

שמי מרדכי ביסטרי, נולדתי בו באלול בבית היולדות הישן בכפר סבא. בתקופה חיי הראשונה גרתי במעברת גמליאל הנמצאת בהוד השרון של היום. בניגוד לתושבים האחרים במעברות שגרו באוהלים אני ומשפחתי התגוררנו במבנה קבע מכיוון שקרובי משפחה הגיעו לארץ לפני שאני ומשפחתי הגענו לארץ.

לאחר כמה שנים של מגורים במעברה עברנו לשיכון נווה נאמן, השיכון היה בנוי כמו כפר. זכור לי שהיו לנו שכנים שכל יום שבת היה להם חמין, ותפקידי בבית היה להביא מהם חמין הביתה.

בגיל 12 הוריי החליטו לעבור לפתח תקווה, אני ואחי דוד אהבנו מאוד משחקי כדור ובגלל שעברנו למקום עירוני המשחק בו שיחקנו היה משחק הנקרא "ראשיות". נהגנו לשחק את משחק זה בסמטה בין הבניינים, משחקים ראשיות עם כדור טניס והמטרה היה לנגוח את כדור הטניס לשער היריב המאולתר, אני ואחי היינו מוכשרים במשחק זה ותמיד שיחקנו אחד נגד השני כאשר שיחקנו עם ילדים נוספים.

בבית הספר הייתי תלמיד מצטיין, הייתי מעין "חנון", אהבתי את כל השיעורים בבית הספר, בעיקר שיעור תנ"ך וערכתי את עיתון בית הספר, לערוך את עיתון בית הספר היה מעין הגשמת חלום, מכיוון שחלומי היה להיות עיתונאי. אהבתי לתנ"ך הייתה מגיל צעיר ואף השתתפתי בחידון התנ"ך.

 בבר המצווה שלי – בעלייה לתורה

היו לי שני אחים, דוד, שהיה צעיר ממני היה שובב מאוד, אני הייתי הילד הבכור, והייתה לי אחות קטנה נוספת בשם אורנה.

בגרות ונישואים

אני וסבתא שלך (פרידה), הכרנו בשארם א' שייח בזמן מלחמת יום כיפור. כאשר המלחמה התחילה קראו לי ולסבתא למילואים שם שירתי באותה יחידה ביחד עם סבתא, שירתנו אחד ליד השני במשך חצי שנה וכך בעצם התחיל הקשר הזוגי בינינו. לא הייתה הצעת נישואים גדולה ומרגשת, פשוט החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן וכך גם עשינו. הוריי והוריה של סבתא היו אלה שניהלו את החתונה, מכיוון שכך היה נהוג אז.

החופה הייתה בבית כנסת ברמת חן ולאחר הטקס של החתונה הם הלכו לכפר המכבייה. ההורים משני הצדדים לחצו עלינו להפוך להורים ישר אחרי החתונה כי כך היה מקובל באותו הזמן.

בימים ההם היה מקובל מאוד לצאת לירח דבש, ולכן עשינו ירח דבש באילת, במלון נפטון. המתנות שהיה נהוג לתת אז היו כלים וציוד לבית כגון: כוסות צלחות ועוד.., בתחילת הנישואים גרנו ביחידת דיור ברמת גן למשך חצי שנה ולאחר מכן עברנו לחיפה למעונות בטכניון, מכיוון שהחלטתי לעבור לשם ולהתחיל את לימודיי בהנדסת חשמל.

הפרנסה שלנו כמשפחה חדשה היתה העבודה שלי בטכניון כמתרגל, כלומר סטודנט שמלמד כיתות, בעבודתה של סבתא הייתה בבנק. לי ולסבתא לא היו תחומי עניין משותפים בכלל. הבילויים המשותפים שאהבנו לעשות יחד היו ריקודי עם, סרטים, הופעות, הצגות והרבה מאוד טיולים מאורגנים מהעבודה. הפכתי לאבא בגיל 26, כאשר בננו הבכור, יפעל המקסים, נולד בחיפה שנתיים וחצי לאחר החתונה.

הערכים שהיה הכי חשוב לנו להעביר לילדינו היו ערכים של כבוד, מקסימום מאמץ במה שהם עושים והכי חשוב דרך ארץ, להיות בני אדם.

הזוית האישית

אמיר: היה לי כיף לעבוד לעבוד עם סבי ולהקשיב לסיפורו.

סבא מוטי: היה לי חשוב לספר לאמיר את סיפורי, ושמחתי לבלה איתו זמן איכות.