מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי מאיר, קראו לי כך על שם הסבא שלי אבא של אבא. נולדתי בתל אביב בבית החולים אסותא וגדלתי בגדרה. אני האח הבכור במשפחה ויש לי אחות צעירה ממני, כאח בכור הרגשתי הרבה אחריות.

בגדרה היה לנו משק חקלאי: לול, רפת, מטעים ושובך יונים. אני זוכר כילד קטן בגיל שבע שחלבתי פרות וטיפלתי בהן ובחיות אחרות ועזרתי לאבי בכל עבודות המשק.

בשעות הפנאי אהבתי לשחק כדורסל, כדורגל ומחניים. משחקים שמשחקים גם בתקופה זו. חבריי ואני היינו נפגשים במגרש המשחקים. שירי ילדותי היו "האוטו הירוק" ו"לפרה האדומה יש עגלה קטנה חומה". שרתי את השירים הללו עם אמי ועם החברים בגן הילדים. היו גם שירים ששרנו בכל חג.

למדתי בגן הילדים ובבית ספר היסודי בגדרה, בתיכון למדתי בבית ספר החקלאי בפרדס חנה ובפקולטה לחקלאות.

העבודה הראשונה שלי הייתה במשרד החקלאות, בפיתוח חקלאי במסגרתו הדרכתי חקלאים. בשנים האחרונות פיתחנו בשיתוף עם צוות מקצועי טכנולוגיה לקירור קרקע לצמח האדמונית. הטכנולוגיה מבטיחה פריחה בחורף בתקופה שבאירופה אין פרחים ולכן, מחיר הפרחים גבוה והחקלאי מרוויח יותר מגידול האדמוניות, בחרתי במקצוע זה כי אהבתי חקלאות ורציתי להיות חקלאי.

האדמוניות שגידלתי לפני שנה 

עסקתי במקצוע זה שישים שנה ואהבתי כל רגע, פרשתי השנה ואני עדיין מתעניין בחקלאות.

הזוית האישית

סבא מאיר ועמרי: היה לנו ממש כיף להשתתף בתכנית הזו במסגרת עבודת השורשים בבית הספר "יד גיורא", הרצליה, בשנת תשפ"א. וגם ככה היה לנו הרבה זמן ביחד, אבל לכתוב יחד סיפור גיבש אותנו.