מאגר סיפורי מורשת

שמי אלין חזן, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבא שלי, מאיר חזן.

סבא מאיר נולד בתאריך 14.06.1942 בקזבלנקה שבמרוקו. הוא נקרא של שם סבא שלו. סבא נולד לקראת סוף מלחמת העולם השנייה בעיר קזבלנקה אשר נמצאת סמוך לגבול אלג'יר. סבא סיפר לי שהגרמנים הגיעו כמה מאות קילומטרים מהעיר בה נולד.

לסבתא רבתא (אימא של סבא) קראו סוזנה חזן, היא נולדה בעיר קזבלנקה. לסבא רבא (אבא של סבא) קראו שלום חזן והוא נולד בעיר מרקש. סבא שלי לא זוכר שום דבר ממלחמת העולם השנייה ומתקופת השואה, מכיוון שהיה רק בן 11 חודשים.

בתקופת ילדותו של סבא שלי במרוקו, הצרפתים שלטו ברוב הערים במרוקו, לכן שמו של הגן בו סבא שלי למד היה שם צרפתי: "פפומייר". כשסיים את תקופת הגן, החל את תקופת בית הספר היסודי. לבית הספר קראו אליאנס.

בילדותו סבא מאיר מאוד אהב לשחק כדורגל. בגלל שלא היה כסף ויכולת להורים שלו לגרום לסבא שלי להתפתח ולהיות שחקן כדורגל בקבוצה אמיתית, עשה זאת סבא כאשר הגיע לארץ ישראל – אז הפך לשחקן בקבוצת הפועל באר שבע.

כשסבא הגיע לחטיבה, הוא היה הולך לבית הספר ברגל בכל יום כ- 40 דקות לכל כיוון. הבעיה הגדולה באותם שנים הייתה, שערבים לא אהבו את היהודים במרוקו ולכן בכל פעם שסבא היה הולך לבית הספר, הערבים היו זורקים על בית הספר אבנים. סבא מספר: "לעיתים היינו צריכים להמתין שעות בבית הספר עד שהערבים יפסיקו לזרוק אבנים על בית הספר". אחת החוויות הלא נעימות שסבא שלי חווה בתקופת בית הספר הייתה שאחד מהערבים זרק על סבא שלי אבטיח על הראש.

תקופת הצבא

כשסבא שלי היה בצבא, לאחר מספר חודשים יצא לקורס חובשים. בסיום הקורס החלה מלחמת ששת הימים, הקפיצו המון חיילים במלחמה, סבא שלי עלה על הרכב של הרפואה ונסע ללבנון לטפל בפצועים. כשהגיע לשם פגש את אחיו הקטן, אבי.

הכרות עם סבתא

בשנת 1961 סבא שלי התגורר בעיר באר שבע ובאותן שנים עבד בדימונה .אבא של סבא שלי פנה אליו באותן שנים ואמר לו שהגיעה משפחה ממש טובה ממרוקו, והאם הוא רוצה להכיר את הילדה שלהם. וכך קרה – אחרי כמה חודשים הם התחתנו. סבא וסבתא הקימו משפחה, והיום כולנו חוגגים יחד ימי הולדת, חתונות ואת המימונה.

סבא בעבודה בצעירותו

בתקופת הקורונה סבא שלי היה כל הזמן בבית, הוא פחד לצאת מהבית כדי לא להידבק.

סיפור עם מוסר השכל

לסבא רבא שלי הייתה נגריה בעיר קזבלנקה. בשנת 1954 המוסלמים במרוקו רצו להיות עצמאיים, כי היה שלטון צרפתי והמוסלמים רצו לשחרר את מרוקו משלטון צרפת. מאותה שנה – 1954 – התחילו המוסלמים לאיים על היהודים במרוקו. בחודש פבואר בשנת 1955 שלחו מכתב איום לסבא רבא שלי אל הנגריה ואיימו עליו שיהרגו אותו, הם ציירו אקדח במכתב וכתבו שאם הוא לא יסגור את הנגריה בימי שישי וחגים של מוסלמים – יהרגו אותו. כתוצאה מהמכתב הזה, בחודש אוקטובר בשנת 1955, כל המשפחה של סבא שלי ברחה לארץ ישראל.

סבא מאיר כיום

הזוית האישית

אלין הנכדה המתעדת: בתחילת הסיפור של סבא פחות הקשבתי לדברים, ככל שסבא המשיך לספר, כך התעניינתי יותר והתחלתי להקשיב לסיפורים של סבא בקשב רב. בסופו של התהליך מאוד התרגשתי וגם אימא שלי מאוד התרגשה מהתיעוד.