מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא "כובש" את סיני

סבא שמואל עם הנכד יאיר
תמונה של סבי כשהיה בן גילי
חוויות מבית הילדים

שמי שמואל אלף אני נקרא על שם סבי מצד אמי. נולדתי בקיבוץ בית השיטה בשנת 1946 .

אבי אליהו אלקינד ואימי אלישבע לבית פרס, אני אח לאחותי הגדולה- אגר שהיתה בת שמונה כשנולדתי  ולאחי אברהם שהיה בן שלוש בהולדתי. היינו "שבט" גדול של המשפחה בקיבוץ, לאבי היו ארבעה אחים נוספים שחיו בקיבוץ, וגם סבתי הייתה איתנו. כשהייתי בן חמש עברנו יחד עם משפחות רבות נוספות, לקיבוץ איילת השחר על רקע פילוג אידיאולוגי שחל בתנועה הקיבוצית באותו זמן. מילדותי באיילת השחר אני זוכר חוויות רבות, של טיולים בטבע, עבודה בענפי החקלאות, הליכה לנהר הירדן ושחייה ומשחקים רבים.

גדלתי ב"לינה המשותפת", שם בתי המגורים היו מחולקים לפי שכבות הגיל, מה שאומר שרוב היום הייתי בבית הילדים יחד עם הילדים בני גילי, היינו לומדים, אוכלים, משחקים וישנים יחד, רק למשך כשעתיים ביום היינו הולכים לבקר בבתי ההורים.

בחיים הקיבוציים הדגישו מאד את החיים העצמאיים ועבודת האדמה, ואנחנו מכיתה ו' כבר התחלנו לעבוד במשק כל יום, במשך שעתיים אחרי שעות הלימודים. במהלך החופשים היינו עובדים ימים שלמים . מקום העבודה המרכזי שאני זוכר, הוא דיר הכבשים שהיה בקיבוץ, שם טיפלנו בכבשים ובאילים, ואף יצאנו למרעה.

סיפור מיוחד שאני זוכר הוא שבזמן מלחמת סיני, הייתי כמעט  בן עשר, והייתי ילד מאד סקרן ומתעניין. קראתי ושמעתי ברדיו  כל מה שאמרו וכתבו על המלחמה, ועל מצב החיילים שלנו, ושל המצרים, והתעניינתי בכל סוגי הטנקים ומשוריינים. באחד הימים בזמן הפעילות והמשחקים בבית הילדים, התחלתי לשרטט להם את המפה הגאוגרפית של סיני, ותעלת סואץ. תיארתי את כל מערכי ההגנה של המצרים, ואת תנועות החיילים שלנו לפי חטיבות והאוגדות. לצורך כך השתמשתי ב"שולחן חול", שאותו עיצבתי לפי מצב המלחמה ומערכי הכוחות. אני זוכר במיוחד את הפתעת והתפעלות המטפלת, מהידיעות והעניין שלי בתחום. גם הרבה שנים אחר- כך היא הייתה באה אליי ומזכירה לי זאת שוב ושוב.

בחיי הבוגרים התחתנתי פעמיים: מהפעם הראשונה יש לי שני ילדים, לגדול קוראים כפיר, הוא חי בקיבוץ הזורע, ויש לו שלושה ילדים, לשני קוראים יובל והוא חי בקיבוץ איילת השחר, ויש לו חמישה ילדים. מהנישואין השניים יש לי  שלושה ילדים: הגדול נקרא בן והוא גר באזור עם שלושה ילדים, השני זה ארז שגר ביקנעם עם חמישה ילדים (שאתה אחד מהם הוא יאיר) ולשלישי קוראים רביב שחי בתל אביב עם ילדה אחת (בינתיים…)

סבא שמואל כילד עם משפחתו בקיבוץ

תמונה 1

הזווית האישית

יאיר: היה לי מאוד כיף לעבוד ביחד עם סבא שלי, וגם למדתי הרבה דברים בהרבה נושאים. אשמח אם יהיו לנו עוד שיחות כאלו.

מילון

בית ילדים
ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחדיו במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים, במנותק מהוריהם. בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו גם אכלו, התרחצו ולמדו בשנות בית הספר היסודי. ברוב הקיבוצים המשיכו ללון במשותף עד ההתגייסות לצבא.(ויקיפדיה)

התנועה הקיבוצית
שם כולל שהיה מקובל לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת. היו שלוש תנועות קיבוציות גדולות: הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ הארצי והקיבוץ הדתי.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”באחד הימים בזמן הפעילות והמשחקים בבית הילדים, התחלתי לשרטט להם את המפה הגאוגרפית של סיני, ותעלת סואץ. תיארתי את כל מערכי ההגנה של המצרים, ואת תנועות החיילים שלנו לפי חטיבות והאוגדות. לצורך כך השתמשתי ב"שולחן חול", שאותו עיצבתי לפי מצב המלחמה ומערכי הכוחות“

הקשר הרב דורי