מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסף נריאן ,יש לי 11 נכדים וארבעה ילדים. נולדתי בעיראק. אימא שלי הייתה עקרת בית, קראו לה נעימה. לאבא שלי קראו שאול, בעיראק הוא היה ספר ובישראל עבד בבניין. יש לי שבעה אחים, אני האח השלישי. אני הכי מחובר לסמיר, כי הוא נולד שנה וחצי אחרי והוא האח הרביעי, אני הכי קרוב אליו ויש לנו אותם חברים.

נולדת בעיראק בעיר בגדד בשנת 1945. אהבתי לשחק בעיראק תופסת, מחבואים, גולות ועג'ועים (משחק עם גלעיני משמש).  קיבלתי בבית חינוך עיראקי דתי, גם אכלנו מאכלים עיראקים כמו: תביט, קובה, סביח, שלרם ופול.

העלייה לארץ הייתה קשה. היה חורף וישנו ברחוב באוהל (במעברה). גדלתי במעברה, זכור לי שלא היו חשמל ומים, היינו מתקלחים בתוך גיגית עם מים. דיברנו עיראקית.

סבא יוסף בגיל 6 בזמן עלייתו לישראל

למדתי בבית ספר סלמנקי ברחובות, אני לא זוכר את החברים שלי כי הייתי ילד קטן. אהבתי ללמוד אבל בעיקר אהבתי להתמחות במכונאות רכב. אני לא זוכר מה למדתי ועל המורים, אני רק זוכר שהיה לי כיף עם החברים ושאהבתי מכונאות רכב .

בצבא שירתי בחיל שריון בתפקיד נהג טנק, השתחררתי בדרגת סמל. נלחמתי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ושלום הגליל, שנקרא גם מלחמת לבנון הראשונה. האירועים שהשפיעו עליי במהלך הצבא היו החברים שנפצעו ונהרגו במהלך המלחמה. אלו רגעים שלקחתי אותם איתי לאורך החיים.

אחרי הצבא עבדתי בתור פועל בניין ואחרי זה כמנהל עבודה. בשנת 1973, אחרי מלחמת יום כיפור, עברתי לירושלים והתחלתי לעבוד כנהג אוטובוס בחברת אגד. בשתי העבודות נהניתי והיה לי כיף לקום בבוקר וללכת לעבודה.

נישואים והקמת משפחה

ההורים שלי ושל סבתא הכירו והם הכירו ביני לבין סבתא. אחרי חצי שנה של היכרות החלטתי להציע לסבתא נישואין ואחרי שנה התחתנו.

אמא שלך (של אביה, הנכדה המתעדת) נולדה ראשונה בתאריך 22.10.1972. אחרי זה דודה שלך אורית שנולדה בתאריך 6.8.1975 ושי דוד שלך שנולד בתאריך 6.11.1980. אחרונה נולדה דודה שלך, הודיה, בתאריך 21.4.1990. לאמך יש ארבעה ילדים, לאורית שני ילדים, לשי שלושה ילדים ולהודיה שני ילדים. אירוע שכל המשפחה חגגה בו יחד ונחרת בזכרוני הוא הבריתה של הבן של הודיה (לביא).

אני היום לא עובד, אני בפנסיה. אני הולך הרבה לשוק לקנות מצרכים טריים, נח ורואה טלוויזיה. אני אוהב לראות כדורגל. החלום שלי הוא שהמשפחה תהיה בריאה ומאוחדת. יש ל 11 נכדים: ארבע בנות ושבעה בנים מגיל 28 ועד שנתיים.

תקופת הקורונה הייתה קשה. אשתי, הילד שלי, והילדים שלו היו חולים וגם אני.

מסר לעתיד

מה שתיקחו איתכם לדרך ממני, הוא – שחשוב שתכירו אישה או בעל, תתחתנו, תביאו ילדים ושתצליחו בכל מה שאתם רוצים.

הזוית האישית

אביה הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד לשבת עם סבא ולשמוע על סיפור עלייתו לארץ, ובכלל היה לי כיף לשבת עם סבא ולשמוע ממנו על המשפחה שלנו.