מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסי

סבי יוסי נולד בקזבלנקה שמרוקו ב 1 לפברואר 1943. סבי גר בבית פשוט עם עוד 7 אחים.

בילדותו סבי מאוד אהב לשחק כדורגל עם חבריו מהשכונה. לא רק בכדורגל אלא גם בגומי, בג'ולות, בשחקי חבל ואפילו במשחקי קלפים.

סבי למד בבית הספר הצרפתי אליאנס שבמרוקו בו הוא הרבה ללמוד צרפתית, חשבון, הנדסה ועברית. בבית ספרו אכן היו עונשים ומורות קשוחות במיוחד. סבי זוכר את עצמו בתור ילד מקבל עונשים כגון: עמידה בפינה למשך שעה וחצי ולפעמים המורות היו אפילו מרביצות לילדים עם סרגל. בבית ספרו של סבי לא הייתה תלבושת אחידה, לא היו טיולים, לחגגו ימי הולדת ובר/בת מצווה. סבי אהב ללמוד בעיקר חשבון והנדסה וניסה ללהברזי מכל שיעור אחר.

את בר מצוותו של סבי הוא חגג בפשטות בבית הכנסת עם משפחתו וכמה חברים טובים. סבי לא הלך לאירועי לבת/בר מצווה של חבריו משום כשהוא היה בן 13 הוא עלה לארץ ישראל ולא היו לו הרבה חברים, בנוסף, לא היה להם הרבה כסף לקנות מתנות.

סבי אהב מאוד לאכול דג מלוח מבושל וכמובן שגם ממתקים כגון: מסטיק, סוכריה על מקל, תפוח מצופה כרמל ועוד…

סבי נהג להאזין למוזיקה צרפתית וכשגדל נהג להאזין לשירים סלוניים, כגון: אלביס, מלסדקה וריצ'רד. סבי אהב ללכת למועדוני ריקוד עם חבריו ולרקוד צ'ה צ'ה, טנגו, סלסה ועוד… סבי מאוד אהב את "הגשש החיוור" והרבה להאזין לשירי ארץ ישראל ולחדשות.

כאשר סבי עלה לארץ הוא התחיל ללמוד בבית הספר כצנלסון שבנהריה סבי עלה לארץ ישראל בשנת 1956. הוריו החליטו לעלות לישראל לכן סבי גם בא ועל איתם. הם הפליגו באנייה ממרוקו  לצרפת ומצרפת הוא הגיע לישראל לנמל חיפה ומשם עברו היישר לנהריה. בנהריה הוא גר בצריף קטן העשוי מפחונים. התנאים אכן היו קשים אך סבי היה ילד ולקח הכל כחוויה.

סבי הכיר את סבתי דרך בת דודתו שהייתה חברה טובה במיוחד של סבתי. הם נהגו ללכת למועדוני ריקודים, מסעדות, בתי קפה ולים. הוריו של סבי נהגו לפנק אותו ולתת לו מה שהוא רוצה אך כמובן ששמרו על ערכם וכבוד. סבי זוכר במיוחד את ארוחות הערב המשפחתיות אשר אכל בהן המון אוכל מרוקאי. סבי אהב לדבר עם הוריו על סיפורי העלייה.

החתונה של סבא וסבתא

לסבי וסבתי ישנם שלושה ילדים. לבכור קוראים דורון לאמצעי קוראים גיא (אבי) ולקטנה קוראים מירב. לסבי וסבתי שמונה נכדים: אני נינה, מנור, אורי, בר, נלי, נועם, ניקי ונופר. שישה מהנכדים גרים בנהריה אך ישנם שניים הגרים הבהוד השרון.

סבי מאוד שמח שהוא עלה לישראל ושיש לו משפחה כזאת נהדרת.

התיעוד שלנו

הזוית האישית

נינה: מאוד נהנתי ללמוד על סבי ועברו