מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי. נולדתי בליברפול שבאנגליה 1945 ועליתי לארץ ישראל בשנת 1954 בגיל תשע.

בשנת 1971 ב17 לאוגוסט, אני ואשתי (סילביה) טסנו לאנגליה כדי להכיר את משפחתה, במשך שהותנו שם עבדתי כנהג מונית. חזרנו ב17 לאוגוסט 1973.

כעבור קצת יותר מחודש גויסתי למילואים, בעקבות מלחמת יום הכיפורים. הייתי רב סרן ממג"ב והצטרפתי לגדוד חדש שהוקם. התיישבנו באזור ה"מיתלה" שהוא מעבר צר בין שני הרים בסיני, מזרחית לתעלת לסואץ. הייתי מ"פ פלוגת המילואים 5032, הפלוגה שלי הייתה פלוגת מפקדה. זכורים לי כמה אירועים מהתקופה שבה שירתי.

באחד הימים נתבקשנו להביא רכבים בעקבות דרישה מהגדוד לרכבים. יצאנו כמה רכבים מהבסיס, בכל רכב היה נהג נוסף, חצינו את תעלת סואץ, והגענו לחניון של כלי רכב מצריים שננטשו. הורדנו את הנהגים הנוספים, כל אחד לקח רכב וחזרנו לגדוד. במיתלה פגשתי חבר טוב מאוד, שמו היה לורנס דיקנס. שנינו הופתענו להיפגש דווקא באמצע מלחמה. בזמן שדיברנו הייתה הפגזה, נכנסנו לאחד הבתים והמשכנו בשיחתנו.

בתוקף תפקידי כמ"פ מפקדה, הייתי גם אחראי על הנהגים. קראו לאחד הנהגים ברי פליטקון. כעבור כמה חודשים שוחררנו הביתה. לא כל כך התגעגעתי כי כל כמה שבועות יצאתי לחופשה. כעבור כמה ימים חברים שלי ארגנו מסיבה לכבוד חבר שהגיע מסקוטלנד. כשהגעתי למסיבה ראיתי שם את ברי פליטקון. התחלנו לדבר כמובן בעברית. ואז החבר שלי אמר לי "למה אתה מדבר איתו בעברית? הוא יודע אנגלית!" אני וברי המשכנו לדבר הפעם באנגלית. חשבתי לעצמי, איזה עולם קטן! ברי שירת איתי בצבא ומיד אחר כך נפגשנו במסיבה, וגיליתי שגם הוא כמוני דובר אנגלית. אני וברי חברים טובים עד היום.

הזווית האישית

יוסי (הסבא): היה נעים ומקשר, שמחתי לעבוד עם איתמר.

איתמר (הנכד): נהניתי לעבוד עם סבא, ואני חושב שזה קירב ביננו מאוד.