מאגר סיפורי מורשת

סיפור ילדותו של סבא יוסי שרמן

הורי משה ודבורה (טרודי) הגיעו ארצה מהונגריה אחרי שעברו את רדיפות הנאצים. אמא שלי עלתה בשנת 1948 בגיל 16 ואבא שלי בגיל 20 בשנת 1947. כל המשפחה של אמי דבורה למעט אבא שלה ואחותה ניספו בשואה.

נולדתי בשנת 1952 בחדרה ולמדתי בבית הספר היסודי "אחד העם". ילדותי הייתה סבירה למרות המחסור באוכל ובלבוש בבית שהיה בחדרה. חדרה הייתה עיר פשוטה ובסיסית.

ילדותי בחדרה – בן 14

הפעילות היחידה שהייתה שם היא כדורגל בשבת. אבי שיחק באופן פעיל כשחקן כדורגל בקבוצת "הפועל חדרה" ואמא שלי עבדה בבית אריזה לפרי הדר. הייתי שוער ב"הפועל חדרה".

אהבתי להצחיק ולשיר, הייתי מקובל ופעיל בתנועת הנוער "הצופים". פעולה שמאוד אהבתי בצופים הייתה לשחק מחניים. לפני הגיוס עבדתי בעבודות בנייה. בצבא הייתי נגד אפסנאות ובמילואים שרתתי בשטחים. בגיל 23 התחתנתי עם יונה גולדפרב.

הזוית האישית

הנכד דניאל: היה לי כיף מאוד לדבר עם סבא שלי על ילדותו. ציטוט שסבא שלי מאוד מתחבר אליו: "לזרום עם החיים ללא ויתור על דעתנות".