מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסי זיגדון נולד ב1952 בתוניסיה.

סבי עלה ארצה ב1955 עם משפחתו, כשהוא בן שלוש. את רב ילדותו ונערותו עבר בארץ והתגייס לצבא.

הוא שירת תחילה בחיל האוויר, ואחר כך עשה הסבה לחיל צנחנים, שם עשה קורס של נהגי טנקים. הוא השתחרר מהצבא בשנת 1973.חמישה חודשים לאחר שהשתחרר, ביום בהיר אחד, בדיוק ביום כיפור, כשישב בחדרו עם חבריו, והעביר את הצום במשחק "רמי" , שמע  דפיקות בחלון. "כן" ענה סבא יוסי לבחור שדפק, וקול נשמע: "יוסי בוא, בוא מהר, בוא פורצת מלחמה, והגיע אוטובוס שמחכה לך למעלה, אוטובוס מהצבא". סבא יוסי לא הבין במה מדובר, איך ייסע ביום כיפור, בצום?, אבל סבא יוסי נפרד לשלום מחבריו, נעל נעלים רץ לסבתא רבה, סבתא מרינה, ואמר לה "תכיני לי משהו מהר לאכול" סבתא מרינה לא הבינה, הרי היום צום "אין לך סבלנות? בעוד שעתיים יוצא הצום היום יום כיפור". סבא יוסי הסביר לה שהוא ממהר, ושאוטובוס של הצבא מגייס כוחות ובאו לקרוא לו. וביקש:"אמא ,תני לי משהו לאכול אני לא יודע מתי אחזור" הוא לקח חתיכת חלה ועוף, אכל ועלה לאוטובוס.

האוטובוס הסתובב ואסף עוד ועוד מילואימניקים. בשעה 22:00 סיים את הסיבוב, והם הגיעו לבסיס הצבאי "פילון", שם חיילו אותם, נתנו להם נשק, מדים , נעלי צבא והעלו אותם לרמת הגולן, כי החיילים עם הטנקים חיכו להם שם.

הם נסעו עד ל"בית המכס העליון" ושם המתינו בלי אוכל ובלי שתייה. כשהגיע הבוקר, הם ראו שהכוחות הסורים ממש קרובים. מבית המכס לנחף היה מרחק של שני קילומטר, סבא יוסי ראה את הטנקים של הסורים יורדים מנחף, לכיוון שלהם. הטנקים נעצרו על הגבעה במרחק קצר מסבא יוסי והחיילים.

סבא יוסי ושאר החיילים נשארו בבית המכס ארבעה ימים, עד שהגיעו הטנקים הישראלים. הם ישנו תחת העצים בתוך החורבות של בית המכס. כשהגיעו הטנקים הם התחילו להתקדם לאט לאט לכיוון הסורים. המלחמה הייתה קשה מאוד, הרבה מחבריו ומכריו של סבא נהרגו במלחמה. המראות היו קשים מאוד. סבא יוסי נשאר במילואים כשבעה חודשים, שבמהלכם המשיכו להתקיים הקרבות מול הסורים. בסיום שירות המילואים, הציעו למילואימניקים לקבל דירה בירושלים או מענק כספי כעשרת אלפים שקלים, סבא יוסי העדיף לקבל את המענק הכספי, וכך החל לעבוד כעצמאי.

הזווית האישית

נויה: היה לי מאוד כיף להיפגש עם סבא ולשמוע את סיפורו ממלחמת יום הכיפורים, כשלחם ברמת הגולן.