מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של סבא יהודה בן זאב – ראש המועצה החמישי של בית שמיש

סבי יהודה, בן זוגה של סבתי רחל נולד בשנת 1935 בעיר חלב שבסוריה. הוא היה בן זקונים למשפחה שמנתה 15 אחים ואחיות. אביו של סבא יהודה נפטר בסוריה, כשסבא יהודה היה תינוק בן שנתיים.

סבא יהודה בילדותו

משפחתו של סבא יהודה הייתה משפחה עשירה. אביו של סבא יהודה עסק במסחר. מאחר ואביו נפטר בהיותו תינוק, כעבור כשנה, בשנת 1938 החליטה אמו לעלות לישראל עם ילדיה היתומים.

סבא יהודה ואחיו רחמים

הם עלו לישראל בדרכים לא דרכים באמצעות מבריחים ובסופו של דבר הצליחו להגיע לארץ. אמו של סבא יהודה ואחיו השתכנו בדירה בשכונת התקווה בתל אביב. אחיו הגדולים יותר התגייסו למחתרות: ההגנה, האצ"ל והלח"י במאבק נגד השלטון הבריטי ששלט אז בארץ. בביתם בשכונת התקווה היה סליק, מקום מסתור, שבו הוחבאו כלי נשק.

אמו של סבא יהודה נפטרה בשנת 1948 כשסבא היה בן 13. סבא למד בתל אביב בית ספר היסודי יסוד המעלה. לאחר מכן עבר לקיבוץ דורות בהגיעו לגיל 18 התגייס ושירת בצבא.

סבא יהודה התגייס

סבא לחם במלחמות: מבצע סיני, בשנת 1956, במלחמת ששת הימים בשנת 1967 ומלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.

 בתמונה זו סבא יהודה במלחמת יום הכיפורים

לאחר שחרורו מהצבא היה בקיבוץ עין גב שם עבד כעובד שכיר. בשירות הצבאי סבא יהודה שימש כצלף. לסבתא רחל אין פרטים לגבי היחידה שבה שירת סבא. עם תום השירות הצבאי, סבא חזר לשכונת התקווה בתל אביב והחל לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. את הסמכתו כעורך דין קיבל בגיל 33 במקביל החל בפעילות ציבורית במסגרת תנועת החרות.

תנועת החרות הייתה מפלגת ימים ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי לאומי, אצ"ל, ברשות מנחם בגין. ארבעה רעיונות מרכזיים של תנועת החרות תומצתו לכדי: שלמות המולדת, לקיבוץ גלויות, לצדק סוציאלי, לחרות האדם. תנועת החרות לימים הפכה להיות גח"ל, ולאחר מכן מח"ל – השמות שונו בעקבות הצטרפות של גוש חרות ליברלים.

סבא יהודה וסבתא רחל נישאו בשנת 1977 והחליטו לעבור לגור בעיר פיתוח מתוך רצון לתרום. הם בחרו לעבור לבית שמש שהייתה בזמנו עיירת פיתוח שמנתה כ-12,000 תושבים.

הבית שבנו סבא יהודה וסבתא רחל 

בשנת 1977 חל מהפך בשלטון, ולאחר שנים רבות בה תנועת העבודה [המערך], הייתה בשלטון נבחר מנחם בגין לכהן כראש ממשלת ישראל. לאחר בחירתו של מנחם בגין החלה נושבת רוח חדשה בארץ. בגין עשה רבות למען צמצום הפערים בחברה הישראלית. בתקופתו הוקם פרויקט שיקום שכונות שמטרתו הייתה לפעול למען החברה הישראלית.

סבא יהודה התמודד בבחירות לראשות המועצה – 1978

בשנת 1978 חוקק חוק הבחירה הישירה לבחירת ראשי ערים. סבא יהודה התמודד בבחירות לרשויות המקומיות מטעם תנועת הליכוד נבחר, שהיה סוג של מהפך בבית שמש והחל לשמש כיושב ראש המועצה תפקיד שבו כיהן 10 שנים. ראש מועצת בית שמש החמישי.

המרכז המסחרי של בית שמש – שנת 1978

בתקופת כהונתו של סבא בית שמש התפתחה בצעדי ענק, ומיד בסיום כהונתו בית שמש הוכרזה כעיר. היום בית שמש מונה מעל 110,000 תושבים.

ביקור של מנחם בגין ראש הממשלה בבית שמש סבא יהודה ז"ל עם ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל

לסבא יהודה ולסבתא רחל נולדו בבית שמש שלושה ילדים עידו, גל, שהיא אמי וערן.

לאחר סיום כהונתו כיושב ראש המועצה סבא יהודה חזר לעסוק בעריכת דין בבית שמש, שימש כחבר מועצה מטעם סיעה עצמאית שהקים המשיך בפעילותו הציבורית והוציא לאור עיתון שהיה מאוד פופולרי בבית שמש.

בשנת 1991 סבא יהודה חלה במחלה קשה ונפטר בתחילת 1992.

סבא יהודה הטביע חותם עמוק בבית שמש ועד היום למרות שחלפו 32 שנה מדברים עליו בגעגוע. בבית שמש השדרה המרכזית בשכונת גבעת שרת נקראת על שמו. בית מדרש נקרא על שם סבא בשם "קול יהודה"

סבתי רחל המשיכה להתגורר בבית שמש עד שנת 2016, שנים בהן הקדישה את זמנה לפעילות התנדבותית, והפעילה את משרד עריכת הדין. לאחר עזיבת הילדים את בית שמש החליטה סבתי לעבור לרעננה בעקבות אמי גל.

השנים שבהם כיהן סבא יהודה כיושב ראש המועצה היו שנים מלאות אתגרים, חדוות יצירה והרגשה שיחד עם תושבי המקום שהיו שותפים מלאים לתהליכי ההתפתחות, שנים בהם צברה סבתי רחל, אין ספור חוויות והייתה שותפה מלאה לתהליכים.

על ילדותו של סבא יהודה, ועל שירותו הצבאי סבתא רחל לא ידעה הרבה פרטים ואין גם מי שיספר, כיוון שכל אחיו ואחיותיו של סבא נפטרו.

אני מרגיש געגוע עמוק לסבא יהודה, שלא הכרתי. סבא יהודה נפטר בגיל 57 ממחלה קשה

סבא יהודה

אני שמח על ההזדמנות שיש לי להכיר באמצעות סבתא רחל את סיפורו של סבא יהודה ז"ל.

הזוית האישית

אופק: התרגשתי להכיר את סבא יהודה ולשמוע על חייו והתרומה שלו לקהילה.

סבתא רחל: זו הייתה חוויה מיוחדת במינה לספר לאופק את סיפור חייו של סבא יהודה, אותו הוא לא הכיר מאחר ונולד אחרי מותו. מודה על הזכות שניתנה לי להנציח את חייו.