מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי יאיר וידה ונולדתי בתאריך 1/7/1947, נולדתי בישראל בעיר חולון. להורים שלי קראו אהרון וחנה, והם נולדו בפולין.

הייתי חמש שנים בנוער העובד עד שהתגייסתי לצבא, לגרעין הנח"ל. לפני הטירונות בצבא הייתי עם כל הגרעין בקיבוץ מעגן מיכאל ואחרי חצי שנה התחלנו את השירות צבאי, שערך שלוש שנים.

מגיל 17 בת זוגי ואני יחד, היינו חברים אחרי ששנינו סיימנו את השרות הצבאי. אחרי השרות הצבאי היינו חברים בקיבוץ בית גוברין, התחתנו שם בגיל 22, שהייתי בן 23 הגיע לעולם הבן הבכור שלנו אלון וידה. החלטתי ללמוד פסיכולוגיה אבל הקיבוץ לא הסכים כי הם היו צריכים מורה למתמטיקה מפני שהיה לי 100 בבגרות במקצוע זה. עזבנו את הקיבוץ ועברנו לגור בעיר חולון. בשנת 1975 נולד הבן השני שלנו אח של אלון, עודד.

סיימתי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ואחר כך הייתי מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1980 הציעו לי להיות סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת נפט, קיבלתי את ההצעה. אחרי מספר שנים חזרתי לאוניברסיטה ולמדתי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. עם סיום לימודי, עבדתי בתפקיד סמנכ"ל כספים, מנהל ומשאבי אנוש של החברה. בהמשך מוניתי לסמנכ"ל כספים ומסחר של החברה.

החברה העבירה את משרדיה מתל אביב לאשקלון. בשלב זה הציעו לי להיות מנכ"ל החברה, הסכמתי והייתי מנכ"ל משך קרוב לשבע שנים, עד לפרישתי מהעבודה בגיל 65. באותה שנה נולד הנכד הראשון שלי, אסף. הייתי מאד קשור אליו (גם עכשיו) ואני חושב שהוא גם אלי.

שיחקתי הרבה עם אסף והקראתי לו סיפורים מספרים שונים, בעיקר אהבתי לספר לו את סיפורי "פו הדוב" ואסף אהב לשמוע אותם. ברגע מסוים התחלתי להמציא סיפורים חדשים על פו הדוב וחבריו, אסף מאד נהנה לשמוע אותם ואז כתבתי ספר שאסף הגיבור שלו וחבריו היו דמויות מהיער של פו הדוב.

נהניתי לכתוב את הספר. הוצאתי את הספר לאור, ואסף ואני השתתפנו בתוכנית טלוויזיה בה הצגנו את הספר "הדוב וחבריו" לצופים בטלוויזיה. הבנתי שאני אוהב לכתוב ספרים ומאז כתבתי ספרים נוספים, בכולם אסף ואחיו עומר שהיום הוא בדרך לגיל שבע היו הגיבורים.

שני הנכדים שלי השתתפו בסיפורים ובמסעות מרתקים לארצות רחוקות ופגשו דמויות מוזרות ומעניינות. הקראתי את כל הסיפורים לאסף ועומר. מחוץ לכתיבת ספרים אני אוהב גינון ושחמט ומתעניין מאד בשוקי ההון.

הזוית האישית

הנכד אסף: "אני מאד נהניתי לשמוע ולהקשיב לכל הסיפורים של החיים של סבא שלי. כל העבודות שלו, התפקידים שהיו לו במשך חייו והכישרונות והתחביבים שלו. אני מקווה שימשיך לשתף אותי בכישרונותיו עוד שנים ארוכות."