מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא חיים וסבתא מגי מג'רבה בתוניס

סבא וסבתא עם הנכדים
סבא חיים וסבתא מגי
סיפור חייהם המשותפים של סבתא וסבא

את סבא וסבתא אני תופס בתקופה קצת לא נעימה, סבתא בדיוק שברה את האגן ונזקקת לעזרה צמודה וסבא באהבה גדולה מנסה לסייע לה ויוצא מגדרו בכדי לרצות אותה. בנוסף ימי הקורונה הקשים הבידוד מהם שגרם לנו להתנתק ולא לראותם קרוב לחודשיים, הגעגועים היו רבים ולכן פגישה זו הייתה מרגשת במיוחד וזכיתי לשיתוף פעולה פורה מצד שניהם ואני מודה להם על כך.

סבא חיים וסבתא מגי נולדו בתוניס בעיר ג'רבה,  סבתא נולדה בשנת 1938, ואינה יודעת תאריך מדוייק, בעוד סבא חיים נולד ב-8/4/1942. הם עלו לארץ בשנת 1962 ישירות לעיר באר שבע ועד היום חיים בעיר. סבא וסבתא מרבים לדבר על ילדותם ועל החיים בתוניס ומתהדרים בסיפורים על המקום בו הם גדלו. הם כל- כך מחוברים, שמידי שנה הם נוסעים להילולה בעיר ג'רבה. הם ביקרו שם יותר מ- 18 פעמים. יותר מכך יש להם אפילו בית שם וגם חברים וכשהם נוסעים הם מתאכסנים שם בקרב הקהילה היהודית. הם דיברו בטוניסאית וגם היום ביניהם הם משוחחים בטוניסאית, אך לסבא יש עברית רהוטה.

את המאכלים והמטעמים הרבים סבתא עד היום מכינה לפי המטבח הטוניסאי כמו קוסקוס ביום שלישי ושישי, טביח בחג הפסח ועוד כל מיני מאכלים אשר את רובם אני אוהב.

בשנות ילדותם ונערותם התרחשה השואה באירופה והגרמנים אף התחילו לחדור לטוניס. למרבה המזל הגרמנים לא החלו בהשמדה, משום שבעלות הברית כבשו את גרמניה והצילו את היהודים בתוניס.

סבא מספר על ילדותו בסמטאות העיר ועל המסחר שניהלו היהודים ברחובות. סבתא מתארת חיים וילדות מאושרת אך מספרת על עוני גדול עד שהייתה צריכה לתפור את הגרביים של אחיה מספר פעמים משום שלא היה כסף לקנות. סבתא מספרת שאביה היה נוהג לנסוע לעיר טוניס לעבוד בכדי שיוכל לפרנס אותם.

סבא מספר כי אמו, סבתא רבתא, חויטה, הייתה אישה חכמה מאוד, הייתה ידועה בסיפוריה המרתקים ומשפטי החכמה שהייתה אומרת. הוא מספר כי היא נהגה לאסוף את כל הילדים בשכונה ומספרת להם סיפור.

את סיפור אהבתם של סבא וסבתא, תמיד הם מספרים בהומור ובאהבה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון מצד סבא, הוא חיזר אחרי סבתא והם נהגו להיפגש בסתר משום שאביה לא הסכים שתינשא לו וזאת בגלל שהיא הייתה מבוגרת ממנו בארבע שנים ולטענת אביה, סבא שלי היה עני ולכן לא היה ראוי לבתו. סבתא אשר הייתה מאוהבת בסבא התנגדה לאביה וחזרה וביקשה להינשא לבחיר ליבה.

הייתה להם חתונה צנועה אבל מאוד שמחה. בתמונות אני רואה כמה סבתא הייתה אישה יפה, וחיוכים מאוזן לאוזן. בתחילת נישואיהם הם התגוררו בצריף קטן וסבתא מגי מספרת על חיים מאושרים וטובים. סבתא מעולם לא עבדה, היא הייתה עקרת בית וסבא היה איש עסקים מפולפל וחכם לימים הוא היה אפילו אחד האנשים העשירים בעיר באר שבע, כיום הוא העביר לאבי את העסקים, כממשיך את דרכו. ולחשוב שכמעט הם לא התחתנו בגלל כסף, מצחיק..

העיסוק הראשוני של סבא בארץ, היה בסולל בונה כתפסן, ולאחר כ-5 שנים הוא פנה לתחום השיווק והצליח מאוד בתור משווק ראשי של כל אזור הדרום של מוצרי חברת חוגלה קימברלי ושל חברת יוניליבר. הוא מספר שהוא מאוד התעשר ועזר לכל המשפחה המורחבת. היום אבא שלי ירש את מקומו כמנכ"ל החברה וכל אחיו עובדים אתו.

סבתא מעולם לא עבדה בשום מקום הייתה עקרת בית. אבל היא בשלנית מצויינת.

לסבא יש הרבה תחומי עניין, הוא מרבה לקרוא, ובעיקר מתעניין ברפואה אלטרנטיבית. סבתא הייתה תופרת להנאתה בתור תחביב בעבר.

אחד הדברים שסבא וסבתא הכי אוהבים, זה לטייל בעולם ובארץ. הם היו כמעט בכל הארצות הגדולות בעולם ותמיד הם אומרים אין כמו ישראל. הם נוסעים להמון בתי מלון ובכל ליל הסדר וראש השנה מזמינים את כל הדודים שלי, האחיינים וכולם למלון בכדי שנחגוג ביחד. הם דואגים תמיד לאחד בינינו ויש להם משפט קבוע: "אין כמו משפחה, העיקר כולם ביחד".

הזוית האישית

אילי: הגעגועים היו רבים ולכן פגישה זו הייתה מרגשת במיוחד וזכיתי לשיתוף פעולה פורה מצד סבא וסבתא ואני מודה להם על כך..

מילון

ג'רבה
ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה. הוא ממוקם במפרץ גאבס, בדרומה של המדינה. יהודי ג'רבה הצליחו לשמר את תרבותם המסורתית, עד היום הם מקפידים בשמירת מצוות תורת ישראל ומכלול פרטי ההלכה היהודית. בג'רבה כעשרים בתי כנסת, ושתי ישיבות: ישיבת "אור תורה", וישיבת "רבי אברהם" - המיועדת למצטיינים. כמו כן פועל באי בית ספר יהודי-פרטי: "תורה וחינוך". רוב התלמידים היהודים לומדים כיום (על פי בחירתם) בבית ספר ממשלתי. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אין כמו משפחה, העיקר כולם ביחד“

הקשר הרב דורי