מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי מצד אבא – חיים גולדנברג – שידוע במשפחתי בשם "הרבי", נולד בשנת 1933 וגדל בברוקלין, ארצות הברית. הוא אדם משכיל וחברותי שעשה ועושה הרבה במהלך חייו. הורי סבא שלי הם ג'ק, שהיה אופה, וסילביה. סבא שלי מספר סיפורים על המאפייה של אביו ועל כך שכל שבוע עלו ריחות מהמאפייה המשפחתית שנקראה “The Goldenberg bakery".

סבא שלי למד בבית ספר ציבורי והמשיך את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק כדי ללמוד רפואת שיניים. אחד מהתחביבים המוכרים שלו היה לשחק כדורסל, כנער וכמבוגר.

פגישת סבתא שלי והמשך חייו עד היום

אני אוהבת לומר שלסבא וסבתא שלי יש סיפור אהבה מודרני מיוחד. הם לא הכירו בלימודים, ולא במקום ציבורי מוכר אלא ברכבת התחתית. הם נפגשו כשהם היו בערך בגיל 19, הם דיברו ביניהם וסבתא שלי לא חיבבה אותו, היא לא אהבה את איך שהוא התבטא וביקשה שלא ידברו יותר. הם נפרדו לדרכיהם וחשבו שלא יראו אחד את השנייה יותר.

בקיץ של אותה שנה סבא שלי היה מדריך של קייטנה בארצות הברית, הוא הדריך קבוצה ביחד עם סבתא שלי. שניהם היו מופתעים אבל התיידדו והדריכו יחד. סבא שלי אומר שהם אומנם נפגשו ברכבת אבל הם התאהבו בקייטנה כמדריכים. הם הכירו אחד את השנייה באופן יותר עמוק, והבינו שהרושם הראשוני היה מוטעה, הם שמרו קשר ונכנסו למערכת יחסים.

הם יצאו כמה שנים וסבא שלי החליט שהוא רוצה להציע לסבתא שלי נישואים. כמובן שכאשר הוא ביקש היא ענתה בשמחה כן. אך אמא שלו לא נתנה את ברכתה ישר, היא הורתה לסבא שלי לסיים את הלימודים שלו לפני החתונה. אז הם חיכו וסבא שלי בשנת 1958 סיים את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק והפך לרופא שיניים. בשנת 1959 הם התחילו את חייהם כזוג נשוי.

סבא שלי לא גדל בבית דתי. הוא חגג פסח וראש השנה אך לא היה מקורב לדת עד שהכיר את סבתא שלי. הם עברו ל"לונג איילנד" לאחר שנולד להם הבן הבכור דני בשנת 1960.

אחריו נולדו דייוויד בשנת 1962, סאם ב 1965, ואבא שלי ינקי  ב 1968.

סבא וסבתא שלי היו קרובים מאוד עם הקהילה היהודית באזור, והפכו למשפחה דתית ציונית, סבא שלי הלך לבית כנסת כל יום שישי, ועשה עלייה עם סבתא שלי וילדיו ב1975.

סבא וסבתא שלי עברו לדירה בחיפה בשנת 1975, קשיי העלייה היו בעיקר של הילדים של סבא שלי- הדודים שלי שידעו עברית מבית הכנסת אך בבית דיברו אנגלית. כשעלו,  אבא שלי הצעיר מהארבעה היה בין 11. סבא שלי השאיר את משפחתו המורחבת מאחור- הם המשיכו לחיות בחו"ל, ולכן הקשרים שלהם היו של הקהילה היהודית בחיפה שחלקה מקושרת לזאת שבארצות הברית. סבא שלי עבד אפילו אחרי הפנסיה כרופא שיניים בקליניקה בחיפה, הוא שמר על קשר עם משפחתו והלך לבקר אותם כל כמה שנים.

סבא פעיל בתחומים רבים :

למרות היותו בעל, אב, ורופא שיניים במשרה מלאה, סבא שלי שמר על תחביביו שכללו כדורסל, מוזיקה- במיוחד פרנק סינטרה, ציור ופיסול. עד היום ביתו מלא בציורים שכוללים דיוקנים של בני משפחה ופסלים שהוא הכין במו ידיו.

התמונות להלן הן של עבודות אמנות שלו: דיוקן עצמי של סבא שלי ליד התמונה המקורית, עלים צבעונים כנראה בהשראת השלכת בארצות הברית שמהווה מוטיב חוזר ביצירות שלו

סבא גם יוצר פסלים, והאיש שמנתח זה ציור של דוד שלי דיוד שבאמת מבוסס על תמונה שלו מנתח אדם:

הזוית האישית

הנכדה ירדן: למדתי שאפשר לעסוק בהרבה תתחומים במקביל וכך להעשיר את עולמך ועולמם של האחרים.