מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה שרעבי, במסגרת השתלמות מורים של תכנית הקשר הרב דורי אני מתעדת את סבי, זכריה דהרי. סבי נולד בשנת תרל"ח 1838 ועלה לארץ בשנת תרמ"ב 1842 בהיותו ילד בן 5. הוא עלה בעליית "אעלה בתמר", עלייה זו הייתה העלייה הראשונה של יהודי תימן לארץ ישראל, כמאמר הפסוק: " אעלה בתמר אחזה בסנסיניו".

בני הנינים של סבא זכריה – הנינים של סבא אברהם

בהיותו בן 20 נשא אישה ראשונה שנפטרה לאחר זמן קצר. לאחר שהתחתן, התיישב בתל אביב בשכונת נווה צדק צמוד לכלבו שלום. בגיל שישים נשא לאשה את סבתא שמחה בהיותה בחורה בת 35. נולדו להם שני בנים ושתי בנות, הקטן ביניהם הוא אבי – סבא אברהם.

כשסבא אברהם היה בן 13 נפטר סבא זכריה בהיותו בן 85. סבא זכריה היה  כותב ספרי תורה ואחראי מטעם המועצה הדתית של העיר העברית הראשונה – תל אביב – על כל ההגהה של ספרי התורה בעיר. במסגרת כתיבתו הוא היה כותב את כל שיר השירים על ביצה של תרנגולת. בנוסף, הוא מכר קמעות לאנשים שנזקקו לרפואה.

באחד הימים בא סבא הביתה וראה שפניה של סבתא שמחה נפולות. הוא שאל אותה מדוע נפלו פניה, והיא סיפרה לו שבמשך כמה ימים, כשהיא מניחה כד חלב עם כסף לחלבן (שהיה מגיע כל בוקר לוקח את הכסף וממלא את הכד בחלב) – ואילו הפעם במשך כמה ימים רצופים עומד כד החלב בכניסה עם מטבעות הכד ריק בלי הכסף ובלי החלב. סבא זכריה לקח את הקלף ואת הקולמוס ורשם שמות קודש, קיפל את הקלף, הכניס לתוך מקור של תרנגולת ושלח את התרנגולת לדרכה. רצה התרנגולת והסתובבה בין השכנים עד שהגיעה אל השכן בחצר הקרובה והתחילה לנקר את רגליו בחוזקה. השכן התחיל לצעוק: "הצילו, הצילו!", רץ סבא זכריה אל עבר השכן והתחיל לחקור אותו האם הוא זה שגנב את הכסף ואכן הודה הבחור שהוא זה שלקח את המטבעות מכד החלב. זה היה סבי, צדיק גדול שכתבי ידו היו מחוללי נפלאות!

סבא השאיר אחריו משפחה מפוארת, כל ילדיו נישאו וילדו בנים ובנות, ולבנו הקטן (אבא שלי) אברהם נולדו שבע בנות ושני בנים, כחמישים נכדים וחמישה נינים, בלי עין הרע!

שיר שסבא אהב במיוחד: 

הזוית האישית

רבקה: התרגשתי מאוד לכתוב מעט מן המעט על חייו ופועלו של סבי ובעיקר לדעת שדור הולך ודור בא.. והסיפורים שהיו לא יחזרו עוד. הכוחות שהיו להם ותעצומות הנפש שהיו להם לא קיימות כלל בדור שלנו. ילדינו לא מסוגלים להבין כלל את מה שעברו הסבים והסבתות שלנו בבואם ארצה להקים מדינה!