מאגר סיפורי מורשת

אורי מספרת: 

סבתא שלי נולדה בארץ, שנה לאחר שנוסדה מדינת ישראל.

הוריה של סבתא עלו מטורקיה בעקבות פתיחת שערי העלייה לארץ ישראל קצת לפני קום המדינה.

הם מכרו את כל הרכוש שהיה להם בטורקיה לשכנים הטורקים.

סבתא רבתא וסבא רבא התחתנו קצת לפני העלייה.

הם נשלחו באנייה ושהו בים שבוע. לא קל בכלל. הם הגיעו לארץ ישראל, שני זרים, ללא רכוש וללא הבנת השפה.

סבתא רבתא היתה בהריון עם סבתא שלי והיא ילדה אותה בישראל, בחדרה, בבית החולים "הלל יפה".

סבתא שלי היא הבכורה מבין כל הילדים – שבעה במספר. סבתא התגוררה בחדרה עד גיל חמש, השנים לא היו פשוטות לזוג צעיר עם ילדים קטנים, ולסבא רבא שלי לא היתה פרנסה באותו זמן ולכן הם חיפשו מקום חדש, התחלה טובה יותר.

הם החליטו לעבור ליהוד. החיים ביהוד היו טובים יותר, היו להם קרובי משפחה באזור. סבתא שלי למדה בבית ספר "יהודה לוי".

סבתא שלי הכירה את סבא שלי דרך חבר משותף. הם יצאו תקופה ובשנת 1967, שבועיים לפני מלחמת ששת הימים, סבא וסבתא שלי התחתנו. נולדו להם ארבעה ילדים, בן בכור ועוד שלוש בנות. סבא שלי היה בצבא קבע ובעקבות המלחמה סבא וסבתא עברו לירושלים.

הם גרו בדיור צבאי ושני ילדים נולדו בירושלים. אחת מהן היא אמא שלי. עד עצם היום הזה סבתא וסבתא שלי חיים באותה הדירה שרכשו כשעברו ליהוד. בחצרה של דירה זו התחתנו ההורים שלי. כיום סבא וסבתא שלי הקימו שושלת שלמה – ארבעה ילדים ואחד עשר נכדים.