מאגר סיפורי מורשת

שמי דני (דן), שם המשפחה שלי הוא אשבל. שם המשפחה הקודם שלי הוא אבלס. אנחנו גרים בירושלים. כשהייתי קטן גרתי בחיפה. אני נולדתי בארץ אבל ההורים שלי לא. הילדים שלי הם אייל (אבא של ירדן), עמית ואור. אני כיום בפנסיה ממשרד החוץ. נולדתי בתאריך 24.04.49

אבא ואימא שלי נולדו בגרמניה והתחתנו שם. הם ברחו מגרמניה בשנת 1939 וגרו בסין. מסין הם עלו ארצה בשנת 1949. אבא שלי עבד בחברת ביטוח ואימא שלי הייתה בבית. יש לי אח ששמו גדעון והוא גדול ממני בשמונה שנים. אבא שלי נפטר כשאני הייתי בגיל 13.

גדלתי בחיפה ולמדתי בבית ספר שקוראים לו ליאו בק. אהבתי ללמוד גיאוגרפיה ואנגלית. בתור ילד אהבתי לטפס על עצים, ללכת עם הכלב וללכת לצופים. אהבתי לשחק בדגמים של מכוניות, ובחוץ שחקתי תופסת ומחבואים. כתחביב אספתי בולים. אהבתי לאכול בילדות כרוב אדום מבושל.  חוויה משמעותית בילדות שלי היא שאבא שלי מת.

אני זוכר שמאוד ריגש אותי בבר מצווה העלייה לתורה – זה היה מרגש ביותר. משהו מצחיק שקרה לי בילדות הוא שפעם אחת אני ישבתי על עץ וראיתי איך כולם מחפשים אותי, זה מאוד הצחיק אותי.

נוער

למדתי בתיכון ליאו בק. חוויה שלי מתקופת הנוער – ברחתי מבית הספר כדי להיות בצריף של הצופים. קבלתי את רישיון הנהיגה בגיל 25. שירתי בצבא בחיל הרגלים במשך שלוש שנים. זכור לי משירותי הצבאי שהמטוסים הסורים תקפו את מיצב החרמון כשאני הייתי בו.

התחתנתי עם זהבה בשנת 03.1971. הכרנו במסיבה של הצופים. בחתונה שלי היו שני רבנים: אחד היה רב צבאי והשני היה סבא של סבתא, הוא היה הרב הראשי של ירושלים.

משהו שעובר דורות

תמונה שצולמה בשנת 1920. הילדה במרכז היא אימא של סבא דני, אילזה, שהייתה אז בת 13. ההורים של אילזה הם בצד ימין של התמונה ואחיה הגדול ממנה, אריך, בצד שמאל של התמונה. התמונה הזאת נדדה עם ההורים של סבא שלי מגרמניה לסין ואז לישראל. היום סבא שלי שומר עליה.

רגע משמעותי בחיי

סבא מספר: "זה היה בחופשת הפסח בשנת 1967. באותו הזמן התחלנו לעזוב את תנועת הנוער ומדי יום שישי היינו נפגשים במה שנקרא מסיבות ריקודים. המסיבות היו בערבי שבת, כל פעם אצל מישהו אחר, מעבר לפגישה השבועית עם חברות וחברים שהכרנו מאז כיתה ה'. למסיבות הצטרפו חברה חדשים, בדרך כלל היו אלה חברות וחברים ללימודים. באותו יום שישי באתי למסיבה וכשנכנסתי לחדר ראיתי בחורה לא מוכרת שישבה על עדן החלון. היא מיד תפסה את עיני, אבל התביישת לשאול מי היא. בימים שאחר כך ביררתי מי זאת הנערה. קיבלתי את שמה וגם את מספר הטלפון שלה.

לא תאמיני, אבל העזתי להתקשר אליה והצעתי לה ללכת יחד לסרט. להפתעתי היא הסכימה, אבל אמרה שגם חברה שלה תבוא אתנו. את החברה הכרתי כי היא למדה אתי מכיתה א'. אספתי אותה מהבית וירדנו יחד לקולנוע. אני לא זוכר הרבה מהסרט, שמו "המאקס הכחול", אני אבל זוכר שהייתי מאד נרגש. כמה ימים אחרי זה הלכתי לידידה ותיקה שלי ואמרתי לה שפגשתי את מי שתהיה אשתי. זוהי סבתא זהבה, ומאז אנחנו יחד. זהו אחד הרגעים המשמעותיים היותר בחיי."

הזוית האישית

סבא: אני הרגשתי שירדן מתעניינת. שמחתי להתחלק איתה בקורות החיים שלי והמשפחה.

ירדן: מאוד התרגשתי לעשות את זה, נהניתי מאוד. מקווה שיהיו עוד עבודות דומות בעתיד. היה גם כיף ללמוד על העבר של סבא וסבתא שלי.