מאגר סיפורי מורשת

שמי בן ציון קימלמן, נולדתי בתאריך 25.07.1941 בהליין שבפולין. שם אמי: מלכה קימלמן שנולדה בפולין, שם אבי: משה קימלמן, שנולד ברוסיה.

בזמן השואה, אמי סבלה מאוד מרעב והייתה מחפשת מזון בשדות של הגויים בפולין עבורי ועבורה. יום אחד תפס אותה בעל השטח וזרק את שנינו למחסן אפל ושחרר אותנו לאחר כמה ימים. את אבי לא הכרתי כי הייתי קטן, אבל מה שאני יודע זה שאו שהוא נספה בשואה, או שהוא נהרג במהלך מלחמת העולם השנייה.

העלייה לארץ

עליתי לארץ בגיל חמש מגרמניה מטעם עליית הנוער, שאספו ילדים יהודים שנותרו מהשואה. עליתי לבד כי אמי הייתה מאושפזת בבית החולים במשך חמש שנים עקב פציעה ביד. מטעם עליית הנוער נשלחתי למוסד של פליטים יהודים בארץ שנקרא מוסד אונים. במוסד אונים הייתי בערך כשנתיים ולאחר מכן נשלחתי לקיבוץ נען מטעם עליית הנוער.

בקיבוץ היו לי ארבעה חברים ושמם ארנון, צפריר, מרדכי ואת שמו של האחרון אני כבר לא זוכר. בדרך כלל שיחקנו ביחד משחקים כמו ג'ולות ומחבואים. אחרי שלוש שנים נוספות אימא שלי עלתה לארץ, היא באה לבקר אותי בקיבוץ ובקיבוץ התעסקתי בחקלאות וזה לא מצא חן בעיניה. היא רצתה שאלך ללמוד מקצוע. אימא שלי לא יכלה לפרנס אותי ושם למדתי חשמלאות. במשך התקופה שהייתי בבן שמן תחזקתי את המוסד מבחינת חשמל באופן בלעדי כמעט. משם כבר גוייסתי לצבא בשנת 1959. גוייסתי לגולני, שם עברתי טירונות ממושכת ובמקביל אימא שלי דרשה אצל קצין העיר שיעבירו אותי לחיל לא קרבי משום שאני בן יחיד ויתום מאב. לאחר כחצי שנה העבירו אותי לחיל הקשר ושם שירתי עד תום השירות. שוחררתי בשנת 1962 והמשכתי שירות מילואים בשריון.

מלחמת יום כיפור

החוויה המיוחדת שהייתה לי בעת מלחמה, הייתה במלחמת יום כיפור שהייתה בסיני. נשלחתי כעבור מספר ימים חזרה לבסיס כדי להביא מכשירי קשר לחטיבה, ומאחר שהמחסנים בארץ היו ריקים, נדרשנו לחזור לסיני ולא מצאנו את היחידה. נסענו רכב אחד בודד ברחבי סיני עד שבמקרה פגשנו את היחידה. שאר חיילי המילואים היו יחפים בלי חולצות והשתזפו בשמש (באמצע המלחמה). לפתע הותקפנו על ידי מיגים מיצריים וישר קפצתי מהמשאית וברחתי לכיוון החולות. בדיוק ברגע זה, המשאית שממנה קפצתי פוצצה על ידי המטוסים וכל מכשירי הקשר שהיו במשאית הושמדו, כולל הציוד האישי שלי שהיה במשאית וגם הנשק שלי. היו לא מעט נפגעים מתקיפת המטוסים המצריים ואחד המפקדים שלי נהרג כתוצאה מההתקפה.

נישואים

הכרתי את אשתי דרך חברים ואחרי בערך כשנתיים של זוגיות התחתנו. בתי הראשונה אלונה נולדה בשנת 1972 ובתי השנייה נינת נולדה בשנת 1973. הלידה של שתיהן הייתה מאוד מרגשת. לכל אחת מהבנות שלי יש שני ילדים שהם הנכדים שלי. כשנכדתי הראשונה ששמה שירה נולדה, לא ישנתי כמה לילות מרוב שמחה והתרגשות. אחריה נולד לנו נכד בשם עמית, שריגש אותנו ביופיו ואני נבחרתי להיות הסנדק שלו. לאחר מכן נולד לבתי אלונה ילד בשם איתי ואחרי כמה שנים ילדה בשם יולי. האירועים המיוחדים שבהם המשפחה חוגגת הם יומולדת, בר מצוות ולשירה – את בת המצווה שהייתה לה.

הזוית האישית

סבא בן ציון: החוויה הייתה מאוד מהנה, מאוד נהנתי לספר את הסיפור שלי.

עמית הנכד המתעד: החוויה הייתה מאוד כיפית ומעניינת, מאוד נהנתי להקשיב לסבא שלי.