מאגר סיפורי מורשת

שמי אליקה אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי אלכסנדר אזימוב. אני לומדת בכיתה ז/6, חט"ב שרת בכפר סבא.

שלום, שמי אליקה, ואני רוצה לספר לכם את הסיפור של סבא שלי.

לסבא שלי קוראים אלכסנדר אזימוב. הוא נולד בקרסנוארמייסק, בשנת  1952 ב-31 ביולי. כשהיה קטן הוא גר ביחד עם שני הוריו, אחותו ושתי אחיות של סבתא שלו, בבית יפה עם שלוש חדרים וגינה עם מגוון עצים. כל שנה בבית הם חגגו חגים של ברית המועצות ושל יהודיים. הם חגגו נובי גוד (חג מולד) וגם פסח. באותו הזמן לא הרבה אנשים חגגו פסח בברית המועצות מכיוון שלא היו שם הרבה יהודים.

כשסבא שלי עדיין לא היה בבית הספר היה לו חבר ממש טוב. הם היו ביחד עד לכיתה ב'-ג '(החבר היה קטן ממנו בשנה). ולאחר מכן חבר של סבא שלי עבר לעיר אחרת. סבא שלי לא ראה אותו  המון שנים עד ליום אחד…. אחרי שסבא שלי סיים את בית הספר הוא עבר לגור בלנינגרד כדי ללמוד שם במכון. בחופש סבא שלי נסע לקרסנוארמייסק, וגם החבר שלו נסע לשם לבקר את סבתא שלו ושם הם נפגשו.

לאחר אותו מפגש שוב נוצר נתק ביניהם. לאחר כ- 40 שנה סבא שלי מצא עליו כתבה. בכתבה נכתב שהוא מנהל מפעל וגר בברנאול. סבא שלי חיפש אותו בפייסבוק, אבל לא הצליח למצוא אותו, אך הוא מצא את הפייסבוק של בנו. סבא החליט לכתוב לו. הוא כתב לו: "אם לאבא שלך קוראים אליק ולסבא קוראים מארק אז תעביר לו ממני שלום". לאחר זמן קצר מאוד הוא ענה לסבא שלי ואמר: "אבא שלי ממש שמח שמצאתם אותו, אבל הוא לא משתמש במחשב ואין לו פייסבוק".

אבל אליק לא הבן אדם היחיד שסבא שלי מצא אחרי הרבה שנים. כשסבא שלי עבר לגור בלנינגרד לפני שהכיר את סבתא שלי, הייתה לו בת זוג בשם אירה. שנים אחר כך כשסבא שלי כבר היה נשוי עם סבתא שלי ונולדה להם ילדה (דודה שלי) הם עברו לחיות בקייב, סבא שלי לא ידע מה עלה בגורלה של חברת נעוריו, הוא זכר שהיא גרה בצ'רניהיב ולאבא שלה קראו מישה. סבא החליט לחפש אותה באינטרנט, הוא מצא אתר באינטרנט ובו היו הפרטים של אירה היה כתוב שם שאירה גרה בישראל בעיר ראשון לציון.

לאחר מספר שנים סבא וסבתא שלי הגיעו לביקור ראשון בישראל בגלל שרצו לראות את הנכדה החדשה שלהם שרק נולדה (אני).

סבא מחזיק אותי כשהייתי תינוקת

אימא שלי אספה אותם משדה התעופה. בזמן הנסיעה הביתה סבא שלי הסתכל בחלון, ופתאום הוא רואה שלט "ראשון לציון". הוא התחיל לחשוב מה השם הזה מזכיר לו, ואז נזכר באירה. אחרי שהם הגיעו להוד השרון, סבא ביקש מאימא שלי טלפון והוא התקשר לאירה (באותו האתר היה גם מספר טלפון), אירה ענתה לו ואז סבא שלי אמר לה: "אני אגיד לך שמות של מקומות ואת תגידי אם זה מזכיר לך משהו, לנינגרד?" ואירה ענתה מייד: "כן".

סבא שלי: זבולז'סק?

אירה: כן!

סבא שלי: מרכז תקשורת מחוז זלובז'סקי?

אירה: כן…!

סאשה זה אתה???

לאחר מכן סבא שלי נסע עם אימא שלי ואיתי להיפגש איתה – ועד היום הם שומרים על קשר.

הזוית האישית

אליקה: היה לי כיף לבלות עם סבא שלי ולשמוע על חייו.

סבא אלכסנדר: היה לי נהדר לספר על חיי לנכדתי