מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי גונן ושיר היא נכדתי. נולדתי בת"א בבי"ח אסותא בדצמבר 1951, להוריי פרידה ומשה ולאחי ארי ואחותי חני. ההיינו משפחה בת חמש נפשות.

בית ההורים

נולדתי בחודש כסלו לשנת ה-תשי"ב בעיר תל אביב בבית החולים "אסותא". השם אורי ניתן לי ע"י הוריי פרידה ומשה מאחר ונולדתי בחג החנוכה הלוא הוא חג האורים.

במשפחתנו הייתי הילד הצעיר וגדלתי עם אחי ואחותי ארי וחני שהיו בוגרים ממני. גדלתי בתל אביב בדירת שני חדרים, קטנה וצנועה. בבית דברנו עברית, אבל כאשר הוריי רצו לשוחח ביניהם מבלי שנבין, דיברו בשפה הבולגרית.

 בילדותי

אבי משה ז"ל עלה מבולגריה לישראל (פלשתינה באותם ימים, בה שלטו הבריטים). בגיל 15 יחד עם הוריו, אחיו ואחותו באפריל 1925 באוניה "רומניה". משפחתם גרה בדירת חדר בחיפה ולימים משיצא אבי לעבוד הוא ואחיו קנו בית להורים ולאחותם הצעירה ברחוב התיקווה בקריית מוצקין. באותה תקופה ועד להקמת המדינה התנדב אבי והיה פעיל בארגון "ההגנה" שהיה הארגון הצבאי של היישוב היהודי בארץ ישראל.

אמי פרידה ז"ל עלתה לארץ מבולגריה לבדה בגיל 22 בשנת 1940 ובאותה שנה התחתנה עם אבי ז"ל. כאשר הוריי נישאו הם גרו בדירת חדר ברחוב חברון 10 בת"א שם גם נולדו אחי ואחותי.

כילד זכורים לי היטב החיים הפשוטים של אותם ימים, בבית לא הייתה מכונת כביסה ואמי הייתה כובסת בחדר כביסה שהיה מיועד לכך בגג הבניין, שם גם היתה כמו שאר השכנים תולה את הבגדים לייבוש. טלפונים? דבר שכיח כיום, לא היה בנמצא באותם ימים והורי המתינו כ – 12 שנים מהיום שהזמינו ועד שקבלו קו וטלפון נייח מבזק. יתרה מזו, היתה תקופה שקו הטלפון היה שייך לשתי משפחות כך שאם בבית אחד דברו בטלפון, בבית האחר לא היה קו זמין לשיחה.

תנועת המכוניות באותם ימים הייתה דלה מאוד כמעט ולא הייתה בעיית חנייה ובעלי הרכבים לא היו נועלים כלל את הרכבים.

כילד צעיר אני זוכר אזעקות שהיו במבצע סיני שהיה בשנת 1956, ירידה מהירה וכניסה למקלט (היה זה חדר עם דלת עץ בקומת הקרקע של הבניין). גן הילדים בו שהיתי היה ברחוב אבן גבירול והבית הזה עדיין עומד על תילו. את לימודי היסודי התחלתי בבי"ס ביל"ו ובכיתה ב' עברתי ללמוד בבית ספר "דובנוב" בו סיימתי את הלימודים ביסודי במחזור י"ג. באותם ימים לא היו עדיין בבתים טלוויזיות וחיי החברה בילדות ובנערות היו בעיקר במפגש עם חברים "בשכונה" ובילוי במשחקים כמו גולות, גוגואים(משחק של גלעיני משמש), "פינות" – משחק כדור בין שתי מדרכות, כדורגל, מחניים  ועוד…

את לימודיי התיכון התחלתי בבי"ס "גאולה" שברחוב גאולה בת"א ולאחר שנתיים, בגיל 16 (בשנת 1968), עזבתי ועברתי ללמוד כשוחר בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, לימודים במסלול פנימייה בהם הייתי מגיע הביתה רק בימי שישי-שבת ובחגים.

בשלהי 1969 סיימתי את הלימודים כחשמלאי מערכות מטוסים ובמאי 1970 התגייסתי והוצבתי בבסיס חיל האוויר ברמת דוד. נראה שהבחירה בלימודים בטכני סללו את דרכי בחיי שכן המשכתי לשרת בשרות קבע בחיל האוויר עד שנת 1994. מהלך השרות שירתי בשמונה בסיסים שונים: משארם א-שייח (בדרום סיני) ועד רמת דוד בצפון. למדתי והשכלתי, יצאתי לקצונה וסיימתי את השירות בחיל האוויר כמפקד יחידה בדרגת סגן אלוף. שנים אלה של עשייה היו מלאות חוויות וסיפוק רב.

מהלך השנים נישאתי, נולדו לנו חמישה ילדים שהם כבר בוגרים והינם עצמם הורים לילדים, הלוא הם נכדיי/נכדותיי פרי גאוותי. וכך, מזוג עולים חדשים, שעלו ארצה שנים רבות לפני הקמת המדינה, נולד וקם שבט מפואר הממשיך את דרכם.

הזוית האישית

שיר: אני מאוד נהנתי לעבוד עם סבא לשי ולמדתי עליו הרבה זאת הייתה חוויה כפית מאוד.