מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי הוא אברהם פיקדו, אני נולדתי בכפר בשם סממה באתיופיה.

כשהייתי ילד הייתי רועה צאן, באתיופיה הילדים עזרו בפרנסת המשפחה. כשהייתי קטן התחביב שלי היה לצאת לשחק כדורגל עם כמה חברים מהשכונה. הם היו חברים ממש מקסימים.

אני זוכר כשעליתי לכיתה א' סוף סוף, חיכיתי לזה הרבה זמן. המשכתי ללמוד עד כיתה ד', מכיוון שהיה לנו ראש ממשלה שלא כל כך אהב את התגרים אז הוא הכריז שהתגרים צריכים ללמוד רק ארבע שנות לימוד, מתוך מטרה להחליש אותם חברתית וכלכלית.  

"תגרים (תיגרינית: ተጋሩ, "תגרו") הם קבוצה אתנית שמקורה בקרן אפריקה. התגרים חיים ברובם במדינת תיגראי שבצפון אתיופיה ובדרום מדינת אריתריאה שבחבל ההיסטורי חבש בצפון הרמה האתיופית. התגרים משתייכים לקבוצת העמים החבשים, עם זה נוצר עוד במהלך שלטון קיסרות אקסום במאות ה-3 וה-4 ולאחר מכן החלו להתפתח כקבוצה אתנית נפרדת בייחוד לאור הופעתם של האמהרים במאות ה-9 וה-10. התגרים היו הקבוצה השנייה המשפיעה באימפריה האתיופית ואף לעיתים הם הצליחו לשלוט על כס הקיסרות, מולדתם תיגראי היא ערש התרבות החבשית וכן האזור בו צמחו ממלכת דעמת, האימפריה החבשית והאימפריה האתיופית. אין שם כולל מוסכם לכלל דוברי השפה התגרית באריתריאה, לדוגמה אלו מכונים באופן מוזר ע"ש השפה שלהם "בהר תגריניה" (עם התגריניה). מלבד העם התגרי, קיימות קבוצות אתניות נוספות הדוברות את השפה התגרית, ביניהן הצלים בית, האירובים, האזובו רייה וחלק מעולי ביתא ישראל." (ויקיפדיה)

כשהייתי נער מתבגר הייתי חקלאי. עבדתי עם ההורים שלי בחקלאות. הייתי אדם שמכבד את ההורים שלו ועזרתי להורים שלי בהרבה מאוד דברים. כשגדלתי והגעתי לגיל 30, החלטתי לעבור מהכפר סממה לעיר שירה. שם מצאתי אישה מקסימה בשם לטברהן והחלטנו להקים משפחה בשירה. אני עסקתי בתחום טכנאי נשק. החלום שלי היה לעלות לארץ ישראל, אבל לא יכולתי לנטוש כך את משפחתי. כשהילדים קצת גדלו אני החלטתי לעלות למדינת ישראל.

סבא אברהם בן 30 

הלכתי ברגל מהעיר שירה עד סודן ("בשירה חיו רוב יהודי תיגראי. קהילה זו הייתה בין הראשונות מביתא ישראל שעלו לישראל" מתוך ויקיפדיה). ההליכה הייתה ממש קשה, אבל לא ויתרתי – המשכתי והמשכתי עד שהגיעו מטוסים לעזור לנו להגיע לארץ ישראל. סוף סוף הגשמתי את חלומי לעלות למדינת ישראל.

בישראל קיבלו אותי יפה ואנשים כיבדו אותי. גרתי באופן זמני במרכז קליטה עם עולים שונים, בינתיים התחברתי להרבה אנשים. כמה שנים לאחר מכן, הילדים שלי הגיעו במטוס למדינת ישראל והתאחדנו כמשפחה. 

הזוית האישית

סלאם הנכדה המתעדת: היה ממש כיף לעבוד ביחד עם סבא שלי. אני שמחה שתיעדנו את סיפורו במאגר המורשת.