מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא אבי צרפתי מקזבלנקה

אני וסבי בעלייה לתורה שלי
סבא בעת שירותו הצבאי
החיים בארץ ישראל אחרי העלייה ממרוקו

שמי נאור, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבי, אבי צרפתי.

סבא שלי נולד בתאריך 28.12.1953 בקזבלנקה שבמרוקו. עד גיל תשע גדל במרוקו, שפת הדיבור שלו שהייתה בביתו הייתה מרוקאית וצרפתית. הוא מגיע ממשפחה שומרת מסורת. סבי מספר שמרוקו הייתה ארץ מאוד יפה והוא אהב מאוד את המקום בו גדל, החברה, השכנים והתרבות שהייתה.

בילדותו סבי היה במקהלה שמנתה עשרים זמרים והם היו מופיעים בכל מיני אירועים למיניהם. לרוב אירועים דתיים ובינלאומיים. סבא למד בבית הספר "אליאנס" עד כיתה ג', הופעתם של התלמידים הייתה בתלבושת אחידה והייתה משמעת חזקה מאוד בבית הספר. הם למדו לפחות תשע שעות ביום. בהפסקות הם שיחקו זורו, כדורגל וכדורסל.

בשעות הפנאי סבא היה הולך לחברים והם היו מכינים שיעורים ביחד. בכל פעם שסבי חזר מבית הספר היה עובר דרך החנות של אביו והיה יושב איתו ומדבר איתו, ומשם הוא לקח את אופניו ורכב הביתה. תחביביו של סבי היו ללכת לקולנוע, להצגות, לטייל ולשחק במרכז העיר.

בשנת 1964, סבי מספר שהוא עלה עם משפחתו ממרוקו בטיסה לצרפת, שהו שם כחודש ולאחר מכן הגיעה הטיסה לישראל. סבי הגיע לארץ ישראל בגיל תשע. סבי מספר שהנוף הראשון שנגלה לעיניו בקריית ים היה חוף הים הרחב. זה הרשים אותו מאוד וגרם לו להבין שזהו מקומו. לאט לאט סבי למד את השפה העברית והשתלב בחברה ובשפה. סבי מספר שבאותה תקופה היחסים בין המורים לתלמידים היו עם תשתית של כבוד, התלמידים כיבדו את המורים ואף חששו שמא ידעו הוריהם על מעלליהם בבית הספר.

סבא שירת בצה"ל בשירות סדיר והמשיך בקבע, בתחילה שירת בשארם א-שיח' ונשאר שם עד אשר החזירו את סיני למצרים בעקבות הסכמי השלום. הפרידה מהמקום הייתה קשה מאוד ועד היום יש לו ולסבתי זיכרונות נעימים ויפים מהמקום. לאחר מכן, סבי שירת בצפון ויצא לגמלאות בגיל 42.

בשנת 1980 הכיר סבי את סבתי וכבר כעבור שנה הם נישאו. הביאו שלושה ילדים לעולם: בן ושתי בנות. הבת הבכורה, גלית, היא אימא שלי. סבי משמעותי מאוד עבורי מכיוון שהוא לימד אותי לבר המצווה שלי: הוא לימד אותי את טעמי המקרא ואיך קוראים בספר תורה גדול שיש בבית הכנסת, ממנו למדתי לקרוא את הפרשה שלי והלכות מסוימות שצריך לדעת. בנוסף, הוא קנה לי תפילין וטלית וספר שבו כתב ברכה מסבא וסבתא שלי.

המסורות של סבא

סבא מספר: "גדלתי בבית דתי ומסורתי, חונכתי על ערכים של כבוד לזולת, להורים. בכל ערב שישי הלכנו לבית הכנסת ולאחר מכן ערכנו קידוש משפחתי וארוחה עם כל המשפחה. שרנו שירי שבת ושיתפנו אחד את השני בחוויות שעברנו באותו השבוע. לא הדלקנו טלוויזיה בסופי שבוע. ביום שבת בבוקר סבא רבא היה חזן בבית הכנסת וסבי נהג ללכת איתו להתפלל ולשמוע דרשות ונעימות.

לאחר ארוחת צהריים משפחתית, התכנסה כל המשפחה בסלון, ההורים והאחים לשיחות, בדיחות וחוויות ובמוצאי שבת סבי ערך הבדלה.

בגיל 13 הגעתי למצוות וחגגו לי בר מצווה בבית, לא כמו שחוגגים היום באולם. הכל היה שונה, מצומצם יותר, יחד עם זאת חגגו לי כמו שצריך עם דודים, חברים, שכנים שהוזמנו אלינו הביתה. ההורים עם השכנים בישלו והכינו מטעמים לכבוד בר המצווה שלי. אמרתי דרשה בפני האורחים ושרנו שירי שבת, הייתה אווירה טובה ונהניתי מאוד מיום זה.

תחביבים

בשל הקרבה לים, אהבנו לבנות עם חבריי רפסודות ולשוט בהן. אהבתי לשחק כדורגל בשכונה, הרכבנו שתי קבוצות וכך התאמנו יום יום אחר הצהרים. בימי שישי אחר הצהרים שיחקנו במגרש כדורגל, זו הייתה חוויה נעימה וכיפית. אהבתי גם לאסוף תקליטים של זמרים מפורסמים מאותה תקופה והיינו מחליפים בין החברים. אני מאוד אוהב ספורט, עד היום אני מקפיד להתאמן בקאנטרי, לשחות, ללכת לחדר כושר, מפגש עם חברים ועוד.

בנוסף, מילדות אני מחובר מאוד לטבע, לארץ ואוהב לטייל בה לאורכה ולרוחבה, להכיר מקומות חדשים ונופים יפים. בנוסף, טיילתי בעולם במקומות מיוחדים עם נופים מדהימים כמו: תאילנד, איסלנד, אלסקה, הרי הרוקיס, סין ועוד…

שירות צבאי

בשנת 1973 הייתי חייל בסדיר ופרצה מלחמת יום הכיפורים, בה לקחתי חלק כתומך לחימה. כשהייתי בקבע פרצה מלחמת המפרץ וגם במלחמת לבנון הראשונה, וגם שם הייתי כתומך לחימה.

לאחר סיום לימודי התיכון בבית הספר "רודמן" התגייסתי לצה"ל ושובצתי בטירונות שריון באזור רפיח. בהמשך למדתי בקורס טכנאי מכונות רכב, עסקתי בתחום בתקופת שירותי בסדיר ובהמשך בשירות הקבע. עסקתי כבוחן פיקוד של מרכז הובלה, במשך תקופה זו רכשתי ביטחון וניסיון רב בתחום ולאחר שהשתחררתי מצה"ל המשכתי ועדיין ממשיך בתחום זה כשמאי רכב וקצין בטיחות."

נאור: "סבא, אני ממש גאה בך ובכל הדרך שעברת ואני מודה לך על הזמן שפינית לי כדי לענות על השאלות שסיקרנו אותי לדעת."

סבא: "בשמחה חמוד שלי, ורק שתדע שיש פתגם שאומר: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." שתדע תמיד שידע זה כוח ואנחנו חייבים לדעת את ההיסטוריה ואת העבר של המשפחה ושל המדינה שלנו כדי שנוכל לדעת ולהעביר את זה הלאה. שמח שלקחתי חלק בתיעוד שלך".

הזוית האישית

נאור הנכד המתעד: החוויה שלי מתוכנית הקשר הרב דורי היא חוויה טובה שבאמצעותה הכרתי את עברו של סבי, איפה הוא נולד, על משפחתו, תחביבים שלו, עיסוקים ועוד. אני מאוד קרוב לסבא שלי, מטייל איתו, עושים שבתות מדי פעם יחד ואנחנו מכבדים אותו וגם אנחנו שומרי מסורת. אני רוצה לאחל לו אריכות ימים ורק בריאות ונחת מכל המשפחה, אני אוהב אותו מאוד.

סבא אבי: לנכד היקר שלי שאני אוהב מאוד, עבורי כל התהליך הזה היה מרגש מאוד, נזכרתי בתקופות רבות בחיי ושמחתי לשתף אותך ולהנחיל דרך הסיפורים שלי את כל הערכים שעליהם גדלתי. אני מאמין בך ויודע שתצליח בכל תחום שתבחר, כי אתה ילד חכם, שובה לב עם נתינה ענקית. מאחל לך בריאות וכל מה שתבקש תצליח. אוהב אותך מאוד.

מילון

קלזבנקה
עיר על חופה האטלנטי של מרוקו. אוכלוסייתה מונה כ-4.4 מיליון נפש (2016), והיא העיר הגדולה ביותר במרוקו, והנמל העיקרי של המדינה. העיר נחשבת למרכז הכלכלי של מרוקו, בעוד שבירת המדינה ומושב הממשלה הוא ברבאט. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבי לימד אותי את טעמי המקרא ואיך קוראים בספר תורה גדול שיש בבית הכנסת. בנוסף, הוא קנה לי תפילין, טלית וספר עם ברכה “

הקשר הרב דורי