מאגר סיפורי מורשת

בס"ד, סיון תשפ"ג

שמי חדוה גמליאל, במסגרת שיתוף פעולה בין תכנית הקשר הרב דורי לבין התאחדות הסטודנטים הארצית, אני מעלה סיפור זה אל מאגר המורשת של התכנית, אודות נתינה למען הציבור.

תיעוד מפעל חיים – נתינה למען הציבור – הדוד חיים ועלני שליט"א

הדוד חיים ועלני נולד להוריו: סעיד וגצון ועלני בעיר דמאר בתימן, תאריך הלידה המשוער הוא שנת 1933. בתקופה הזאת רישום תאריכי לידה לא נעשו באופן מסודר, קיים תאריך שהינו משוער.

אבא של הדוד חיים היה אדם צדיק מאוד, הגה בתורה במשך שעות רבות והיה מלמד את ילדיו לדעת פרקים שלמים בעל פה מתוך התנ"ך.

קהילת תימן ולבוש מסורתי תימני

קהילת תימן נמצאת בתימן החל מחורבן בית ראשון, לאורך כל השנים היו יחסי עבודה עם הערבים ללא פחד וקושי. היהודים היו מבקרים הרבה אצל הערבים ואוכלים אצלם ללא חשש כלל. (הערבים היו נזהרים ולא נכנסים לתוך בתי היהודים). בקהילה הייתה עזרה הדדית בין היהודים, חלקם היו מחזיקים מרעה של צאן משום שהבקר היה נפוץ בתימן, וכך היו דואגים לקהילה לחלב במחיר זול. חלק מהיהודים החזיקו אסמי תבואה גדולים ומהן היו מכינים  דברי מאכל משביעים.

בתימן היה לבוש המייחד את בני העדה, הגברים לבשו כעין שמלה הנקראת "זבון"- נעשה מבד מיוחד ועדין, בנוסף חבשו לראשם כובע במשך כל שעות היום. הנשים לבשו שמלה ומתחת לבשו גם מכנסיים מרשימים ומעוטרים בדוגמא יפה. הנשים הקפידו על כיסוי הראש, כיסוי הראש היה מורכב משני כיסויים: אחד כיסוי צמוד לראש, השני כיסוי נוסף מעוטר ויפה אשר היה קצת יותר משוחרר.

תהליך הנישואין בתימן

בשנת 1948, אבא של חיים ועלני ניהל את נושא הנישואין  של חיים בגיל 16 בלבד, עם החותן שלו, הכלה הייתה בת 15 בלבד. בתימן היה מקובל שההורים מדברים ביניהם, מבררים, בודקים ומסכמים את כל העניינים ללא שיתוף הבחור והבחורה כלל. לאחר סיכום הדברים, קיים גם נתינת "מוהר" – מטבע של כסף יקרה מאוד בתמורה לשידוך, הניתנת מאת הורי הבחור להורי הבחורה.

העלייה לארץ ישראל

במשך שנים רבות שאפו יהודי תימן לעלות לארץ ישראל – ארץ הקודש, משפחות רבות ניסו לעלות ללא הצלחה.

משפחת ועלני הגיעה לארץ ישראל ב-תש"ט, 1949. תחילת המסע היה על גבי חמורים ובהמשך הועברו למטוס. המטוס נחת  בשדה התעופה לוד, משם הועברה המשפחה לבסיס צבאי של הבריטים באזור עתלית, שם שהו במשך כמה חודשים.

משפחת ועלני עברה לגור במושב אשתאול לפרק זמן קצר, לאחר זמן החליטה לעבור למושב ליד רחובות – כפר גבירול. בעיות חשמל רבות היו מנת חלקם של העולים ולא היה ניתן לפתור אותן. רק לאחר תקופה בה פעל הדוד חיים, הסתדרה בעיית החשמל. בשנת 1961 נכנס הדוד חיים ועלני לביתו האישי – 40 מ"ר, בית קטן מאוד ובמשך הזמן הגדילו את שטח הבית.

תפקידיו של הדוד חיים ועלני שליט"א

חיים ועלני נכנס למפלגת מפא"י, נעשו בחירות להסתדרות ברחובות ומהר מאוד הפך לראש הוועד. מעמד זה איפשר לו לדרוש פתרון לבעיית החשמל בכל הבתים בכפר גבירול.

בשנת 1954 פעל הדוד חיים ועלני לדאוג לרווחת תושבי כפר גבירול,  יזם פגישה עם שר השיכון, לוי אשכול, ועם נציגי עירייה. זהו אחד ההישגים המרשימים לתושבים – בניית מגרש אישי לכל משפחה. בשנת 1959 קיבל תפקיד חשוב בעיריית רחובות, כך יכל לפעול למען קהילת התימנים בכפר גבירול, דאג לשלוח מכתבים למשרד הדתות, לתורמים, לגייס סכומי כסף למען הקהילה. במשך השנים קיבל תפקידים רבים בעירייה: אחראי על אגף איכות הסביבה, עבד כהנדסאי ועוד.

בשנת 1994 עזב את תפקידו בעירייה ועבר לתפקיד במגזר הפרטי כמתווך דירות.

הדוד חיים ועלני מסכם את תקופת חייו במילים מרגשות: ב"ה זכה לרוות נחת, יש לו חמישה ילדים נשואים, נכדים ונינים, והוא מקוה עוד מעט גם לבני נינים. חיים זכה שה' נתן לו חוט של חסד ושלום, חיים יפים ומאושרים, גם בתימן וגם בארץ הקודש. חיים משתף שהרבה ממה שיש לו זה בזכות אביו, הרב סעיד ועלני זצ"ל. הדוד חיים ואשתו הדודה שרה זכו לקבל ממנו שפע של ברכות. כל אלו האצילו עליו – הדוד חיים ועלני, ועזרו לו להגיע לחיים טובים ומאושרים.

הדוד חיים ועלני – קיבל חיים במתנה מאת ה'

הדוד פותח במילים: "ארוממך ה' כי דיליתני"- מילים של שבח והודיה לבורא יתברך שהציל אותו ונתן לו חיים במתנה.

בשנת 2005 בעיר רחובות, הלך הדוד ברחוב העיר, שמח וטוב לב. נכנס למשרד לצורך אישי, בעת כניסתו למשרד היה צריך לרדת שלוש מדרגות. כאן הוא נפל באופן פתאומי על הרצפה. המזכירה והפקידים שהיו באותה עת במשרד רצו לעברו כדי לבדוק את מצבו, הפקידה התקשרה להזמין מד"א, אולם מיד ברחוב הופיעה ניידת באופן אקראי. מתברר למפרע שהמהירות של הופעת הניידת הצילה את חייו. צוות ניידת מד"א פינה אותו לביה"ח מחוסר הכרה. זאת לאחר שקיבל דום לב קשה מאוד. חמישה ימים שכב מחוסר הכרה. נעשה לו צינתור לב. בהתאם למחקרים, אדם שעובר דום לב במצב כזה, אין לו סיכויי החלמה כלל. אולם, לאחר חמישה ימים התעורר הדוד חיים ועלני, התאושש ממצבו וחזר לתפקד כאחד האדם.

הדוד חיים – שומר על איכות חיים

כיום הדוד חיים ועלני שומר על כושר גופני, מקפיד לבצע כל יום תרגילי התעמלות, מקפיד לשחות בבריכה כדי לשפר תפקוד גופני. כך שומר על חיזוק ללב. הוא מקפיד על לקיחת ויטמינים וכדורים לצורך טיפול בלב. ראייתו נחלשה קצת לאחרונה אולם מצליח לקרוא בספרים עם כתב אותיות גדול.

הזוית האישית

חדוה הסטודנטית המתעדת: במסגרת התיעוד התרגשות עצומה, הבמסגרת התיעוד, חשתי ערכה לדור המבוגר, נסעתי כמה פעמים ובכל פעם נהניתי יותר, אשמח לתרום עוד בנושאים אלו.

הדוד חיים ועלני שליט"א והדודה שרה תח'י, שמחו מאוד בביקור, ביקור נדיר לאחר שנים רבות, בהם לא ביקרתי את הדודים בשל קשיי תחבורה להגיע למקום מגוריהם – כפר  גבירול. הם שמחו מאוד להעלות זכרונות, לשתף בעבר העשיר, להרגיש את מתיקות הימים היפים למרות שלא הייתה התקדמות טכנולוגית. הדודים נהנו שהדור הצעיר מתעניין בתולדות המשפחה, בעברה, ומעוניין לחלוק את חוויות הילדות של העבר עם הדור הצעיר.