מאגר סיפורי מורשת

שמי גאולה בוימן, נולדתי בשנת 1942 בעיר הרצליה. להוריי קוראים מנחם ופרידה. יש לי זיכרון ילדות שכל צהרים אחרי בית הספר הלכתי עם חברותיי לשחק חמש אבנים, דג מלוח, קלאס ומחבואים וכשהיתה ארוחת צהרים אמי צעקה לנו מהחלון: "בוא לאכול, האוכל מוכן" ותמיד היינו מתווכחים: "עוד קצת אימא". אחרי האוכל הלכתי לפעולה בבני עקיבא, שם שיחקנו משחקים שונים ושמענו סיפורים מעניינים על המדינה מאת המדריכים.

בגיל 16 התנדבתי בתור מדריכה בבני עקיבא ואחרי שלוש שנים הפכתי לקומונרית. כשהייתי בת שמונה עשרה התגייסתי לצבא ושם עבדנו בבתי ילדים – הכוונה שהרדמתי את הילדים, קילחתי אותם ובבוקר הערתי אותם לארוחת הבוקר וטיפלתי בהם. כשהם חזרו מבית הספר שיחקתי איתם ולמדנו ביחד חשבון. בילדותי מאד אהבתי לשמוע מוזיקה מסוג שירי ארץ ישראל היפה. למשל, עד היום אני אוהבת את השיר: "עוד לא אהבתי די". ואחד מתחביביי היה לקרוא ספרים. כשהייתי ילדה הייתי מנויה לספרייה העירונית של הרצליה וכמה פעמים בשבוע הייתי מחליפה ספר, סיימתי ספרים מאוד מהר, בכל מקום שגרתי הייתי מיד נרשמת לספריה העירונית.

בגיל 30 התחלתי לעבוד בבית ספר יסודי כמורה. אני לימדתי את כל המקצועות חוץ ממתמטיקה. בהתחלה לימדתי בבית ספר בהרצליה. בהמשך שלחו אותי לבית ספר אחר משום שטענו: "מה פתאום שכל אחד יעבוד איפה שהוא גר, צריך ללכת לעבוד במקומות רחוקים ושם ללמד ולעזור ולפתח את ההשכלה במדינה בכל הקצוות והחלים שלה". אז שלחו אותי לבית ספר בעפולה ובעפולה הכרתי את סבא, התאהבתי בו ולאחר כמה שנים התחתנו.

כל חודש אני וסבא הלכנו לטייל בכל חלקי המדינה. אין מקום אחד שלא ביקרנו בארץ. בהמשך החיים התחביב שלנו בפנסיה היה שטיפלנו בנכדים והילדים. כיום יש לי ארבעה בנים, 15 נכדים ושישה נינים ותמיד היינו מחנכים אותם איך להתנהג ו"שאם רבים – דבר ראשון זה לדבר ולהקשיב אחד לשני ולנסות לפתור את הבעיה ולברר את הדבר שמציק לאחר ולשנות אותו".

הזוית האישית

סבתא גאולה: מאוד נהניתי לשתף את נדב את סיפורי חיי ואני מקווה שהוא יכיר אותי ואת חיי טוב יותר, אני אוהבת שהוא מקשיב לסיפורים שלי מהילדות ושמחה לשתף אותו בהם.

הנכד נדב: במהלך הכנת התיעוד שמעתי סיפורים רבים של סבתא שלא הכרתי לפני וכך הכרתי את חייה לעומק, מאוד אהבתי לשמוע את הסיפורים של סבתא שדרכם למדתי על עברה וילדותה. בזכות העבודה התחברתי יותר לסבתא ואני מרגיש שאני מכיר אותה טוב יותר. אני שמח על התכנית הזו.