מאגר סיפורי מורשת

נצח נקדימון, חן, שאוהבת המון, נולדה בירושלים העתיקה בבית החולים הר הצופים בשנת 1939 יחד עם תאומה בשם פרחיה. נצח נולדה במשקל של 900(!!) גרם והצליחה לשרוד נס גדול בבריאות. נצח נקראה בשם ויקטוריה על שם סבתה ונקראה כך עד גיל 18 שבו שינתה את שמה לנצח. הסיבה שבגללה בחרה להחליף את השם לנצח כי רצתה שם שהיא אוהבת ושגם מזכיר את סבתה. אירוע מכונן ביותר בחייה היה פטירתה של התאומה, פרחיה. היא נפטרה בגיל חמש ונצח עד  היום לא יודעת מה הסיבה לפטירתה, נצח נושאת את זיכרונה בגעגוע רב ועדיין כואבת את פטירתה. נצח הייתה הבת הבכורה במשפחתה ולה ולתאומתה היו שני אחים נוספים, ניסים ותקווה.

משפחת חן התגוררה בעיר העתיקה בירושלים, מולם גרו שכנים ערבים שאיתם היו בקשר חם ואוהב. שנות ילדותה בעיר העתיקה היו טובות וזכורות לה כשנים של כיף ומשחקים בחוץ עם חברים מכל הסוגים. בזמן מלחמת השחרור פינו אותה ואת משפחתה מהבית לשכונת קטמון, המצב היה קשה והחוויה זכורה לה כטראומה. המעבר לקטמון היה מבלבל עבור נצח. הם עברו לגור בקומה חמישית, כמה משפחות יחד באותה הדירה בצפיפות רבה. לאורך השנים עזבו עוד ועוד משפחות עד שמשפחתה של נצח נותרה אחרונה בבית. נצח הייתה ילדה בעלת שמחת חיים ומרץ רב והייתה עושה הרבה שטויות ש"אתגרו" את אימה. אביה נפטר בשנות התיכון שלה ואמה גידלה אותם במסירות רבה.

לאחר התיכון נצח למדה באסף הרופא סיעוד שלוש שנים. לקראת סוף הלימודים, הלכה להשתלמות בביה"ח פסיכיאטרי באר יעקב, הייתה שם שלושה שבועות. ההשתלמות הזאת הביאה אותה לרצות ללמוד פסיכאטריה. פתחו עליה עיניים לגבי החלטתה. כשהסבירה למה, אמרה שבפסיכיאטריה אם סתם אחות תגיע לא תדע מה לעשות, ושמי שמגיעה לשם צריך לבוא עם נשמה גדולה, אחרת. נצח השקיעה את נשמתה במטופלים, היא הייתה סוחבת טלוויזיה ומראה למתמודדים. הייתה משחקת איתם מצא את המטמון. הקימה שם מקהלה. ארגנה וניגנה בטקסים והופעות. שם הייתה צריכה להפעיל את החולים, היא האמינה ששם החולה זקוק לאחות פי מיליון. נצח עבדה בפסיכיאטרי הרבה שנים, בהתחלה חצי משרה. היא נסעה באוטבוסים בהתחלה.

כשנצח עבדה באסף הרופא, בעלה ברוך נקדימון, עבד כמרכזן שם. היה חביב הבנות. בחור גבוה, שחור עם עיניים כחולות, (כמו התאומה שלה). נצח הייתה נכנסת כדי לדבר בטלפון, הייתה מתקשרת לאימה. ודווקא בנצח מצא את הייעוד שלו.

לימים הם התחתנו, בצורה צנועה, אצל אימה על הגג, חתונה קטנה. לזוג יש ארבעה ילדים משותפים. רעות, רן, רז ורמונה.

בעלה קיבל עבודה בקמ"ג בדימונה, ונצח נשארה אצל אימה, עדיין, כשהייתה בהריון. נצח הגיעה לדימונה כשרן, בנה השני היה בן חודש (כיום בן 55, כיום רן רב גדול של חב"ד). 55 שנים גרה בדימונה. גרו בבית קומות בדרך אילת. רצתה מאוד בית פרטי, אך בעלה לקח דירה בקומה שניה בבית דירות. וכשהתפנה בית פרטי מיד קפצה על המציאה. ברחוב רחבת האשלג.

במלחמת יום כיפור נולד בנם השלישי, רז. נצח עבדה בבית אבות 'שירלי' כאחות. הפסיקה לעבוד שם ובביה"ח כשחלתה בשנת 2002. כשהבריאה הייתה אמורה לעבור ועדה כדי לחזור לעבוד שם, אך לא רצתה יותר.

אחרי זמן עזבה גם את הפסיכיאטרי. ונשארה בבית. התנדבה ועבדה עם נערים. נצח מצאה עצמה במועדוני נוער, בבית אפריים ובכניסה לדימונה. בכניסה לדימונה, נערים מיוחדים, שנפלטו מביה"ס, שנפלטו ממסגרות. נצח הייתה מפעילה בכל מיני משחקים, מארגנת הפעלות.

הקימה מקהלה עם הנערים בשני המועדונים, כעשרים ומשהו נערים בסה"כ. נצח הייתה מנגנת על האקורדיון והנערים היו שרים. זאת הייתה תקופה נפלאה. היו מנגנים בכל מיני אירועים ומקומות. בבית עוורים היו מגיעים להתנדב.

נצח הייתה, ועדיין מתנדבת בכל מקום שאפשר לעזור בו לאנשים, נשים שהיו מוטרדות, היו מגיעות לנצח (אז פחות טיפלו בזה), הייתה הולכת לעירייה ולעורך דין שהיה עוזר להם- ולהדריך מה אפשר לעשות בנידון.

באגודה למלחמה בסרטן הייתה מתנדבת שנים, הייתה נותנת זריקות.

נצח לקחה תחת חסותה צעירה ונתנה לה להשתכן בביתה במשך כחמש שנים, נצח הכירה אותה מהרחוב, בספסל קבוע.

איפה שרוצים את נצח, היא הגיעה, לגנים, בתי ספר. בגלל הקורונה לא ניגנה זמן רב. היא מאוד אוהבת לשמוח ולשמח אחרים בכל הזדמנות.

נצח אוהבת מאוד כתיבה של שירים עם חרוזים כל דבר שקורה ועובר עלייה היא מבטאת במילים.

אין ספק שנצח היא אחת הנשים החזקות והמלאות שמחת חיים שפגשנו, יש הרבה מה ללמוד ממנה והיא השראה לכולנו.

הנערים והנערות עם נצח בדימונה

שירים שכתבה נצח:

דימונה עירי

נקודה על המפה היא נקודה קטנה

רד מעט מבאר שבע ותראה אותה

כי בירק היא טובלת ותודה לאל

אם היא לי העיר דימונה עיר בישראל

פזמון: דימונה עירי דימונה עירי לך אשיר שירי

פינה חמה היא דימונה בין נופי מדבר

מסביבה סובבים המה גבע וגם הר

בצידה כליל היופי יער בן גוריון

בתוכו מתרוצצים שם ילדים המון

פזמון…

לך מוקדש שירי דימונה לך מוקדש השיר

כי מכל ערים סביב לך את נשארת העיר

עוד יבוא היום דימונה ושירי הקט

יעלה הוא עלי נבל ויושר בלאט

פזמון…

לחיים

לחיים נרים כוסות בשניים.

לחיים, נשמח עד השמיים.

נרקע חזק בשתי רגליים

ונקרא בקול לחיים

לחיים לחיים…

לחיים, נשכח כל צרותינו,

לחיים נביט רק לפנינו.

שוב נרקע בשתי רגלינו

ונקרא עוד לחיינו

לחיים, לחיים.

לחיים, תפילת שלום בנינו.

לחיים, נשמחה בחיינו.

לצבא ולמדינתנו

נברכה לחיינו

לחיים, לחיים…

הזוית האישית

יאן ומעיין: למדנו מסיפור החיים של נצח שאפשר לעשות הרבה דברים טובים בעולם ולשמור על מחשבות טובות למרות כל הקשיים… המפגשים היו מעניינים ושמחנו לשמוע את הסיפורים הרבים שלה ולדעת שאנחנו יכולים להוציא צדדים טובים מתוכנו בשביל לתרום למישהו אחר..