מאגר סיפורי מורשת

שמי נעם, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי, יפה ארדון. במהלך התכנית ערכתי עבודת חקר להכחר וללמוד את סיפור חייה של סבתא שלי. במסגרת החקר שלי ערכתי עמה ריאיון. את הריאיון עם סבתא תיעדנו גם בסרט וידאו מצולם.

סבתא יפה מספרת

"שמי יפה ארדון. אני גרה במושב נווה אילן עם סבא משה. אנחנו ההורים של אימא שלך, אורית. השנה אנחנו בני -70 וחגגתם לנו חגיגת יום הולדת מדהימה.

נולדתי בבית חולים בחיפה, זה היה הבית חולים הכי קרוב למקום שבו גרו הורי בגבעת עדה (מושבה ותיקה ליד פרדס-חנה-כרכור)".

סבתא מספרת על ילדותה בגבעת עדה

" מושבה בה גדלתי אז היו הרבה יותר פרדסים, יותר ירוק, יותר דשאים וגנים גדולים. לאנשים לא היו מכוניות, נסענו בעיקר בתחבורה ציבורית, באוטובוסים, או ברכבת. אני חושבת שהאנשים היו אז יותר ביחד".

חברים  – המשפחה המורחבת שלנו

"לא הייתה לי משפחה מורחבת. ההורים שלי עלו לארץ ישראל, ממש חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939. בני משפחותיהם לא עלו לארץ וכולם הודמדו ונהרגו בשואה, נשאר לי רק דוד אחד, שגם הוא עבר את השואה הקשה בגטו, הוא הניצול היחידי.

 הורי זיכרונם לברכה, סבא רבא וסבתא רבתא של נעם

בעצם המשפחה המורחבת של הורי, היו החברים שלהם. הם היו קבוצה של חברים מאוד מאוחדת והפכו להיות המשפחה. חגגנו ביחד את החגים, נסענו ביחד לטיולים. הם נחשבו בעיני ל"דודים שלי". הייתי נוסעת אליהם בחופשות, בימי החופש הגדול. אף פעם לא הרגשתי שאנחנו לבד. מה שכן היה חסר לי – זה סבא וסבתא!!!"

שעות הפנאי בילדותי

"כשהייתי קטנה, בעיקר שיחקנו. לכל משפחה הייתה חצר גדולה ושיחקנו בחוץ. לא היו טלפונים ובטח לא ניידים. דיברנו – אם רצינו לדבר עם חברה, אז פשוט הלכתי אליה. שיחקנו המון בחוץ, בחצר שנו היה עץ תאנה גדול, והיינו מטפסים עליו כל הזמן, עולים ויורדים.

התקשורת ביננו הייתה ישירה בשיחות. גרנו כולם בשכונה בקירוב. לא הייתי צריכה ללכת רחוק, כי כולם גרו קרוב אחד לשני. כל אחר הצהריים, כשהיינו חוזרים מבית הספר, ישבנו לאכול ארוחת צהרים בבית ואחרי הצהרים יצאנו החוצה, כולם ביחד.

כשבגרנו, כבר התחילו להגיע הטלפונים הנייחים. כל משפחה הגישה בקשה לקבלת מכשיר טלפון וחיכתה המון זמן לקבל אותו. כשכבר היו טלפונים, דברנו מידי פעם, אך זה היה מאוד מוזר, המשכנו ללכת אחד אל השני".

 נועם מראיינת את סבתא יפה

תמונה משפחתית- סבא וסבתא עם הנכדים

הריאיון המלא עם סבתא יפה ארדון

סבתא ממשיכה ומספרת על המאכלים בבית הוריה, זיכרונותיה מתקופת הלימודים בבית הספר, חגיגת הבת מצווה שלה וכמובן על הכלב שלה האהוב בובי……

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בבית ספר מעיינות, בניהולה של המנהלת נורית בנולול בהנחייתה של המורה נעמה ישר ובהדרכתה של מדריכת התכנית רוויטל כרמל.