מאגר סיפורי מורשת

סבתא תרצה נולדה ב-31 דצמבר 1950 אחרי קום המדינה בבית חולים בלינסון בפתח תקווה, היא גדלה עד גיל שלוש בעיר תל אביב ואחר כך בגיל שלוש עברה לגבעתיים וגדלה שם.

לאימא שלה קראו שושנה גמבורג לבית שליפקה, היא ניצולת שואה, גדלה בעיר פלונסק שבפולין ומשם הועברה למחנה ההשמדה אושוויץ, שם עבדה שלוש וחצי שנים בעבודות פרך, היא נותרה יחידה מכל המשפחה, היו לה שבעה אחים ואחיות. לאחר המלחמה פונתה לשוודיה לשיקום ולאחר מכן ניסתה לעלות לארץ באוניית מעפילים שנתפסה על ידי הבריטים ופונתה לקפריסין למחנה מעפילים 66, כיוון שלא הייתה מדינה וזה היה לא חוקי, עם קום המדינה עלתה לארץ.

לאבא של סבתא קראו פנחס גמבורג, הוא נולד בבסרביה בעיר צ'רנוביץ', על גבול רומניה ורוסיה, היו לו שישה אחים ואחיות, בתור נער עלה לארץ עם המשפחה, כבוגר נלחם במלחמת השחרור והשתתף בשיירות לירושלים.

שם המשפחה של סבתא הוא מועלם, שזה שם משפחתה לאחר הנישואין, שם נעוריה היה גמבורג. סבתא מספרת: "גדלתי בגבעתיים ולמדתי בבי"ס יסודי "כצנלסון", בילדות שיחקתי מחבואים בשכונה, לא היו טלפונים אז היינו יורדים הרבה לרחוב ומשחקים, היו לי חברות מאד טובות בבית ספר חלקן עדיין חברות שלי. מכיתה ד' הייתי בתנועת נוער "צופי גבעתיים", המשכתי כמדריכה והייתה לי חבורה מהצופים. בתיכון למדתי אומנות בבית הספר ויצו צרפת. אחרי זה התגייסתי לצבא בתפקיד שרטטת מודיעין ואחרי הצבא עבדתי כגרפיקאית.

השירות הצבאי

התגייסתי אחרי מלחמת "ששת הימים" לחיל המודיעין והייתי שרטטת מודיעין, מאד נהניתי מהשירות הצבאי, לא היה לי שום אירוע מיוחד או מלחמה בזמן השירות. עשיתי טירונות של חודש וחצי בבה"ד 12 בצריפין ולאחר הטירונות שובצתי לקורס שרטוט של חודש וחצי בבסיס חיל המודיעין בשכם ואחר כך פיזרו אותנו לבסיסים, שובצתי בקרייה וחזרתי כל יום הביתה.

הכרתי את בעלי יוסי מועלם ז"ל במקום העבודה שעבדתי בו, הייתי גרפיקאית בחברת שלטים בבעלותו בשם. התחתנו אחרי שנה בינואר 1972. נולדו לנו שלושה ילדים: אבישג הבכורה במאי 1973, אלעד בספטמבר 1976, והדס (אימא של גיא, הנכד המתעד) בנובמבר 1979. לכל אחד מילדיי יש שלושה ילדים, לאבישג: נעמי, דפנה ויואב, לאלעד: איה, איתי ואלון, ולהדס יש את בן, גיא (הנכד המתעד) ואביגיל.

היו הרבה אירועים משפחתיים משמחים כמו החתונות של הילדים שלי, בריתות ואירועי בר מצווה של הנכדים, את השמחות אני מאד זוכרת, כיום נעמי הנכדה הבכורה שלי כבר בצבא.

חפץ שעובר מדור לדור

סבתא שושנה, אימא של סבתא תרצה, קנתה שעון מזהב אחרי מלחמת העולם השנייה, היא קנתה אותו לעצמה מהמשכורת הראשונה שלה. עד היום השעון עובד ולא קרה לא כלום כבר 70 שנה, והוא יעבור מדור לדור. בנוסף יש אצל סבתא שלי נעל עשויה משיש שאימא שלה הכינה בקפריסין בזמן שהייתה במחנה פליטים וחיכתה לעלות לארץ.

החפצים העוברים מדור לדור 

הזוית האישית

גיא הנכד המתעד: נהניתי מאד בתכנית הזאת לחקור את סבתא ועל המשפחה שלי ועל עברה, גיליתי המון דברים חדשים במשפחה שלי ושמחתי ללמוד דברים חדשים עם המשפחה שלי ולהנות עם סבתא. גם בסור במוזיאון נהניתי מאד והיה מאוד כיף עם סבתא וזה זמן טוב מאד שהיה לנו ביחד.