מאגר סיפורי מורשת

את שמי קיבלתי מסבא שלי מצד אמא ז"ל שמת בשואה ששמו היה אריה זלמן לאיב. תאריך הלידה שלי הוא היום הראשון של החורף: 21/12.

לאחר השואה אמא שלי עברה כמה מדינות באירופה, עד שהגיעה לאיטליה בשנת 1946, שם עלתה על אונייה ועשתה את דרכה לישראל. האנגלים תפסו את האונייה וגירשו את אמי לקפריסין. באותן תקופות היו מחנות מעצר בקפריסין. מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהקימה ממשלת בריטניה בקפריסין לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל. לאחר קום המדינה אמי הגיעה לישראל ושיכנו אותם במעברת שמן בחיפה. בטעות שמו את אבא שלי במעברה של עולי רומניה ולא עולי אלג'יר ושם ההורים שלי נפגשו.

עולים שבאו ממדינות ערב שוכנו בואדי סאליב, העולים שבאו ממדינות אירופה הישתכנו במעברת שמן. הוריי נפגשו שם והם התחתנו באזור, בחיפה. באותם זמנים לא היה מקובל נישואי "תערובת" כלומר נישואים של אנשים שבאו ממדינות שונות ספרדים ואשכנזים. ובכלל, באותם זמנים כל העולים שבאו מאירופה נקראו אשכנזים וכל העולים שבאו ממדינות ערב נקראו ספרדים. המשפחה שלי גם מצד אמא וגם מצד אבא לא קיבלה את הנישואין של הוריי. אז הייתה הרבה גזענות כלפי וכלפי האחים שלי ואחותי, הגזענות התבטאה במילים גזעניות.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הערבים עשו אמברגו (חרם כלכלי המוטל על מדינה מסוימת) על מדינת ישראל, האמברגו הכי קשה היה האמברגו של הנפט אבל היו עוד הרבה דברים שהיו חסרים בגלל האמברגו של הערבים. אחד מהדברים שהוחלטו במדינה היה למחזר נייר, היה מפעל אחד בחדרה שהוא היה ממחזר את כל הניירות. בבית ספרי החליטו שאנחנו נעשה תחרות בין הכיתות, ולראות איזו כיתה מביאה הכי הרבה נייר והכיתה שאספה את הכי הרבה ניירות הייתה מנצחת. אז היינו יוצאים כל יום אחרי הלימודים לאסוף ניירות, לאסוף קרטונים, לאסוף הכל. אז היינו מגיעים לבית ספר עם תיקים ושקיות של ניירות. ככה כל יום נראו הילדים הולכים עם תיקים קטנים ושקיות של ניירות לבית ספר.

באותם תקופות גם היה מחסור בדלק, אז החליטו שכל אדם עם אוטו לא היה יכול לנסוע יום אחד בשבוע ולכן כל אדם עם אוטו היה צריך להחליט יום אחד בשבוע שבו הוא לא יכול לנסוע עם האוטו שלו והוא היה שם פתק שהמדינה נותנת לו ועל הפתק היה רשום היום שבו הוא לא היה יכול לנסוע וכל אדם היה מדביק את הפתק על החלון כדי שיוכלו לראות באיזה יום הוא לא יכול לנסוע כדי לחסוך בדלק.

כשהייתי קטן לא היו לנו טלפונים אז היינו משחקי בחוץ, היינו משחקים במחבואים, תופסת, דוקים, חמש אבנים, גוגואים, גולות, קלאס, חמש מקלות, שלוש מקלות, משחקי כדור כמו כדורגל, כדורסל, כדורעף וכדומה, פקקים, קופסאות גפרורים, חבל, גומי, תופסת, מחניים, אמודן, חיי שרה, טלפון שבור, אמת או חובה, שוטרים וגנבים, פינוקיו, קרב אגודלים, הכיסאות, חמור באמצע, דג מלוח, סבתא סורגת, פורפרה, בקבוק ונר ועוד ועוד.

אריה מספר את סיפורו בסרטון הבא

הזוית האישית

נועה הבת: היה לי מאוד מעניין ללמוד על אבא שלי, איך החיים שלו היו פעם.