מאגר סיפורי מורשת

שמי נירה, אני בתם של הניה ובוריס צלקוביץ'. אבי בוריס נולד בשנת 1924 בעיר לודג' בפולין ואמי הניה נולדה בשנת 1924 וגם היא בעיר לודג' בפולין, שני ההורים שלי גדלו בעיר לודג' ולא הכירו אחד את השני. כאשר פרצה המלחמה, הוריי ברחו לברית המועצות, בזמן שברחו הם פגשו זה את זו וכעבור כמה שנים הם התחתנו.

בתאריך 7.2.1946, כשהוריי עדיין התחבאו בברית המועצות, אני נולדתי והוריי בחרו לי את השם נג'ז'דה שפירושו בפולנית תקווה. כאשר המלחמה נגמרה ואני הייתי בת שנה, הוריי ואני חזרנו לעיר מוצאנו – לודג' בפולין.

למדתי בבית ספר פולני קרוב לבית, באותה תקופה לא ידעתי עברית ובבית הספר למדנו רק בפולנית. הוריי הקפידו להסתיר את זהותנו היהודית ולא היה לנו אף סממן יהודי, מכיוון שהייתה שנאה ואנטישמיות כלפי היהודים.

בשנת 1956 עלינו לארץ ישראל באונייה בשם מספיה. בדרך אבי חלה והורידו אותנו באיטליה, שם שהינו בגטו היהודי עד להחלמתו של אבי. משם עלינו באמצעות הסוכנות היהודית לישראל. עם הגיענו לארץ, היינו צריכים לעברת את שמנו לשם יהודי ואני בחרתי לי את השם נירה, בארץ גרנו במעברה בשיכון ותיקים.

את בעלי זאב הכרתי במשרד ראיית החשבון שבו עבדתי, התחתנו בשנת 1967, בשנת 1969 כבר נולדה בתנו הבכורה ששמה גליה, בשנת 1970 נולד בנינו האמצעי ששמו שרון ובשנת 1981 נולד בנינו הקטן יונתן.

כיום אני עדיין עובדת כמנהלת חשבונות בעסק של בני האמצעי. את רוב שעות היום אני מבלה בעבודה מהבית ובשעותיי הפנויות אני אוהבת לבקר את נכדיי ולצאת לבתי קפה. יש לי שישה נכדים: יניב, נעמה ויהב ילדיו של בני הקטן יונתן, רומי ואנדי בנותיו של בני האמצעי שרון, וגאיה בתה של בתי הגדולה.

מקצועי בעבר וגם כיום הוא מנהלת חשבונות, כל השנים עבדתי במשרדי ראיית חשבון. אני כבר יצאתי לפנסיה אך אני עדיין עובדת כמנהלת חשבונות בעסק של בני האמצעי וכך יש לי עוד מקור הכנסה וגם ככה אני שומרת על ראשי צלול.

הזוית האישית

יניב הנכד המתעד: היה כיף לכתוב את העבודה ולראיין את סבתא, לא למדתי דברים חדשים כי סבתא שלי סיפרה לי את כל הדברים כמה פעמים.

נירה: היה לי כיף לכתוב את העבודה ביחד עם הנכד שלי, הוא הקשיב לסיפורים והתעניין בהם.