מאגר סיפורי מורשת

הנכדה אושר לוגסי מתעדת את סיפור חייה של סבתא אליס ירימי.

סבתא שלי, אליס ירימי נולדה במרוקו בעיר אגאדיר בשנת 1959 להוריה משפחת שריקי.

רעידת האדמה באגאדיר – 1960

העיר אגאדיר הייתה עיר קיט יפהפייה בדרום מערב מרוקו, בה הייתה קהילה יהודית בה גדולה עם מוסדות חינוך יהודיים מפוארים.

אולם הכול השתנה ברגע אחד, כשסבתא הייתה כבת חודשיים אירע אסון מחריד בעיר, היה זה בשעת לילה בתחילת חודש אדר תש"כ (1960) התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. רעידת אדמה מסוכנת ובדרגה גבוהה ביותר, רעידת אדמה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. שמחתה עיר שלימה על יושביה במשך 12 שניות בלבד. רבים נקברו חיים מתחת להריסות, רבים נפצעו ואחרים – נותרו חסרי כל.

יהודים רבים נמנו בין הנספים והפצועים. חלקם נקברו חיים תחת להריסות ולא נמצאו, עבודת החילוץ נמשכה חודשים ארוכים.

אבא של סבתא, שהוא סבא רבא שלי, הבחין לפתע, שסבתא התינוקת איננה, הוא החל בחיפושים אחרי בתו. אביה לא התייאש ואמר, "חיי אני לא אוותר עליה, אני לא אצא מכאן, עד שאמצא את אליס, אני לא עוזב את הבית, אני חייב למצוא אותה, ואקח אותה מכאן, כשהיא בחיים וגם אפילו לא בחיים."

זהו משפט שנצרב בזיכרונה ובליבה של סבתא לכל חייה.

אבא של סבתא התהלך כל הזמן ליד ההריסות בתוך הבית. ופתאום, הוא זיהה את המיטה והשמיכה של סבתא! ולפתע היה נדמה לו שהוא שומע קול בכי של תינוק. מיד הוא משך את השמיכה, ואכן, הייתה זו סבתא, שבכתה. הוא שמח והתרגש כל כך ומיהר לצאת מהבית.

כל האנשים שהיו אז באגאדיר פחדו מאוד שמא, תתחולל עוד רעידת אדמה בעיר וכולם ברחו למקומות שונים!

הבריחה והעלייה לארץ

סבא רבא שלי החליט לברוח מן התופת באגאדיר. סבא וסבתא עלו לאנייה יחד עם כל משפחתם, כדי לנסות לברוח ולהינצל. הם קיוו שהם יצליחו לצאת מה שיותר מהר ממרוקו ולהימלט מרעידת האדמה.

לאחר מכן באו קבוצות של ערבים, שהבריחו את המשפחה. הערבים אמרו לסבי, שחייבים מיד להרוג את התינוקת (את סבתא שלי), כי היא עלולה לבכות בדרך, ואז יגלו את כולם.

פתאום, עלה להם רעיון! הם הכניסו את סבתא, התינוקת, בתוך שק, וכך הצליחו להבריח אותנו באונייה, ומשם הגענו ב"ה לארץ בריאים ושלמים.

סבתא שלי אישה חזקה וגם  כשקורה משהו שנראה לא טוב, היא תמיד הייתה יודעת להעביר את הרגשות, ולהיות שמחה לא משנה מה.

הזוית האישית

אושר לוגסי: היה לי מאוד כיף להכיר יותר את סבתא שלי ולדעת עלייה יותר דברים ולדעת על טיפה מהחיים שלה.

סבתא אליס: היה לי כיף לשתף את נכדתי בסיפור הזה.