מאגר סיפורי מורשת

שמי ניקול בורווכוב, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לשתף ולראיין את סבתא שלי נינ, ממנה שמעתי את סיפור חייה.

סבתא נינה מספרת על ילדותה

שמי נינה קריז'נובסקי, נולדתי בשנת 1960 בעיר סוצ'י ברוסיה. בסוצ'י חייתי עם הוריי עד גיל שלוש, אחר כך עברנו לניקולייב באוקראינה. עד גיל שש חייתי עם הוריי וסבתא ביחד עד שהוריי התגרשו ואבא חזר לסוצ'י. אחרי שנה אימא שלי התחתנה שנית ובשנת 1967 נולדה אחותי סבטה. בקיץ הייתי מבקרת את אבא בסוצ'י.

 בילדותי

כשהייתי בת 15 למדתי בקולג' להנדסת בניין, שם הכרתי את בעלי לעתיד אלכסנדר. למדנו ביחד באותה קבוצה ואחרי שנתיים התחלנו לצאת ביחד. בשנת 1979 סימנו את הלימודים בראשון למרץ והתחתנו ב-31 למרץ, כשהייתי בת 18 ואלכסנדר היה בן 19. עבדתי כמהנדסת בניין שלוש שנים, בזמן זה בעלי התגייס לצבא. בשנת 1981 שלחו את בעלי לשרת בצ'כיה וגם אני עברתי איתו לשם. בצ'כיה, נולדה לנו בת טטיאנה. אחרי זה עברנו לצ'צ'ניה לשנה וחצי ומשם חזרנו לאוקראינה ושם נולד בננו דימה. בעלי שירת בצבא 17 שנה עד שעלינו לארץ ישראל.

עליה לישראל

בשנת 1996 עלינו לארץ ישראל עם כל המשפחה הכוללת: אותי, בעלי, שני ילדיי, אמי, אחותי עם בעלה ובנם. הגענו בהפלגה באונייה לנמל חיפה והתיישבנו שם. שנה לפנינו עלתה לארץ בת דודה שלי עם משפחתה. בהתחלה חיינו אצלם ואחר כך קנינו דירה ועברנו לחיות בדירה שלנו.

כשהגענו לארץ, התחלנו ללמוד באולפן, כדי ללמוד את השפה העברית. בלאית ברירה למרות השכלתנו התחלנו לעבוד בכל עבודה שמצאנו. עבדתי בתור מנקה בבנק ובעלי התחיל לעבוד במפעל פורמייקה, בו עבד 25 שנים. היום אני עקרת בית ושומרת על נכדים.

קצת עליי

אני אף פעם לא מתייאשת, אני בן אדם אופטימי, תמיד מוצאת פתרון לכל בעיה שיש לבני משפחתי. בבית אני נחשבת לבוסית של משפחה. כולם מתייעצים איתי וסומכים על העיצות שלי. התחביב שלי להכין תמונות מפסיפס של הדבקת אבנים קטנות.

הזוית האישית

סבתא נינה: נהניתי עם נכדתי בכתיבת ראיון, נזכרתי בדברים מרגשים מהעבר.

נכדה ניקול: היה לי כיף לעשות ראיון עם סבתא שלי, גילית דברים חדשים.