מאגר סיפורי מורשת

אני נולדתי באירן בעיר טהרן.

                                             העיר טהרן, עיר הבירה של איראן 

היינו עניים ולא היו לנו משחקים. אני לא זוכרת הרבה, אבל אני כן זוכרת שהיינו קהילה מאוד קרובה, עם הרבה קרובים וחברים ושכשרצינו לשחק בכדור, היינו אוספים כמה ניירות שמצאנו בתוך הזבל ואת הניירות היינו שמים בתוך מטלית וסגרנו אותה וזה היה לנו במקום כדור. אני זוכרת שגם שיחקנו בחבל, בקלאס ובקוביות.

למדתי עד התיכון והתחתנתי. ילדתי ארבעה ילדים והם גם למדו שם באיראן עד כיתה ח'. בשנת 1984 שני הילדים עלו לישראל.

                                           עולים חדשים מאירן יורדים מהמטוס בארץ 

בשנת 1987 עליתי גם אני לישראל, שלוש שנים לאחר שהילדים שלי עלו. הילדים שלי היו כבר בישראל. אחד היה חייל בצבא ואחד למד בבית ספר שז"ר חולון. אחר כך האחד היה חייל והשני למד באוניברסיטה בחיפה.

אני גרה בשכונת נאות רחל, קרוב לבית הספר. כל הילדים שלי למדו בבית ספר שז"ר. אני מבוגרת עכשיו ואני רוצה ללמוד מחשבים. אני מודה לאורלי המורה וגם למוטי שעזר לי. תודה להם. אני לא יודעת עברית טובה בגלל זה יש לי הרבה שגיאות. אני לומדת באולפן עברית.

הסיור בבית התפוצות

לקחו אותנו לסיור בבית התפוצות. היה מאוד מעניין. במוזאון ראיתי כמה עדות של מדינות אחרות. היו שם הרבה פסלים וסיפרו לנו סיפור על אגשים מעניינים.

ראיתי קיר עקום ושאלתי את המדריכה מה זה. היא סיפרה לי שקרה נס ברחוב קטן. הייתה אישה בהריון וכשהיא רצתה לעבור ברחוב, הגיע פתאום חייל רומי עם הסוס שלו אבל לא היה מקום. האישה עמדה צמוד לקיר עם הבטן ההריונית והקיר התעקם וכך היה מקום לחייל ולסוס לעבור. היה נס גדול לאישה.

מורה מובילה: אורלי פיינה

תשע"ה