מאגר סיפורי מורשת

לשאלתי, מה את רוצה לדעת עליי? ענתה נכדתי מיה, ברצוני לדעת על שירותך הצבאי.

אני סבתא נעמי. כשהמדינה נולדה הייתי בת 5. ילידת רחובות, נולדתי אחרי שני בנים, אחריי נולדו 3 בנות. היינו 6 אחים ועוד ילד שאמי אימצה מגיל 5 עד 17. הוריה של אמי סבי וסבתי עלו מעדן שבתימן לחברון ב- 1884. אמי נולדה בהר הצופים בירושלים. הם נאלצו לברוח מחברון במאורעות תרפ"ט – 1929 לעיר ירושלים. אבי עלה בגיל 13 בגפו מצנעא שבתימן לרחובות. הוריו סבי וסבתי שלום ונעמי לא הגיעו לארץ.

ההורים של סבתא נעמי

אני נשואה ליוסי אפרתי (הכרנו בתנועה המאוחדת) יש לנו 3 ילדים 2 בנים ובת (אימא של מיה) ו- 8 נכדים (סבא יוסי חולה אלצהיימר מזה 12 שנה), אני גרה ברחובות למדתי בבית חינוך לילדי העובדים רחובות.

בגיל 9 הלכתי לתנועה המאוחדת. פעולות בימים שלישי, שישי ושבת. מה זו פעולה? כ- 35 ילדים מגיעים לקן (מבנה גדול). ישבנו בחצר בישיבה מזרחית על האדמה (ללא מחצלות או כסאות) את הפעולה התחלנו בשירה כשאני הובלתי את השירה (מאז לא הפסקתי לשיר). המדריך סיפר לנו על חלוציות, ערכים, אידיאולוגיה ואהבת האר . בימי שישי היה לנו "ערב קן" לבושים חגיגי. חבר ניגן באקורדיון וכולנו שרנו וחוללנו "הורה" מעגלים מעגלים.

בגיל 15 התחברנו לבני נוער מהתנועה המאוחדת מירושלים ומבית ספר חקלאי כנות והפכנו לגרעין "אתגר". ערכנו פעילויות משותפות. גיבושים, טיולים, התארחנו בבתים אחד של השני, היו לנו כנסים והפכנו לגרעין גדול ומגובש. כשהגיעה העת לשירות הצבאי, ברור שיצאנו לנח"ל,(נוער חלוצי לוחם) את הטירונות עשינו במחנה 80 וכשסיימנו יצאנו לקיבוץ עין גב לשנה (של"ת = שירות ללא תשלום) כדי לשמור על הקיבוץ, אז הגבול עם הסורים, ולעזור בחקלאות ובעוד ענפים. הייתה אוירה נהדרת על שפת הכינרת.

בחופשות נסענו כל חברי הגרעין לקיבוץ גבים (היום בעוטף עזה) שנבחר שנהיה בו לאחר השירות הצבאי. היה לנו מאוד כיף יחד היינו שם שלושה שבועות ביחד.

עם סיום תקופת השל"ת יצאנו להשלים בקיבוץ גבים… הייתי שם שנתיים…

אהבנו את השירות בנח"ל, עשינו אותו  באהבה גדולה… אנחנו עדיין חבורה מאוחדת ואוהבת כבר 56 שנים.

סרטון סיכום שנת פעילות

הזוית האישית

מיה: היה לי כיף ללמוד על סבתא ועל חייה בצבא, נהניתי להיות בבית התפוצות.

סבתא: "הקשר הרב דורי" נוסטלגיה במיטבה. לחבוש מחדש את ספסל הלימודים, לשמוע את צלצול פעמון בית הספר, להקשיב להמולת הילדים בבואם בבוקר, את קריאות השמחה בצאתם להפסקה. לשבת עם נכדתי ולהעביר פרק קטן מחיי… זמן איכות טבול באהבה רבה. נהניתי מאד מאד מכל רגע. בעיניי התכנית ראויה להערכה יש לעשותו בכל בתי הספר בארץ… תודה רבה לרכזת תמי.