מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי טובה, נולדתי להוריי מאיר ואסתר ברוצ'ינר ז"ל בחמישה באוגוסט 1952 במושב משמר השבעה. הוריי נולדו ברומניה. אבי עלה לארץ בגיל 15.5 עם תנועת הנוער הציונית גורדוניה, בתחילת מלחמת העולם השנייה. גם אמי עלתה עם גורדוניה בסיום מלחמת העולם השנייה. הם נפגשו בקיבוץ ניר עם שבנגב ונישאו.

אחי הבכור, עמיחי, נולד בשנת 1946 בקיבוץ. הקיבוץ שהיה על גבול רצועת עזה, נפגע קשות וכמעט נהרס במלחמת השחרור ולכן הוריי עזבו אותו לא חזרו אליו, אלא עברו לגור במושב משמר השבעה. המושב הוקם אחרי מלחמת העצמאות ונקרא על שם שבעת הנוטרים שנרצחו באזור הזה, כשהגנו על הדרך מיפו לירושלים בתחילת 1948.

אני נולדתי אחרי שהוריי עברו למושב. היה לנו בית קטן על שטח של 12 דונם שעליו גידלו הוריי כרם, פרחים, עצי פרי, ולול תרנגולות. הרחובות במושב נקראו על שם שבעת הנוטרים. עדיין לא היו דרכים סלולות ובחורף היו שלוליות גדולות בין הבתים ובוססנו בבוץ. הלכתי לגן במושב עם חבריי וחברותיי. אחי היה אז כבר בכיתה ז'. אחי ואני עזרנו להורינו בעבודות המשק. כשהגיעו אפרוחים לבית האימון עזרנו לחסן אותם נגד מחלת האבעבועות. עזרנו גם בקטיף הפירות ובאריזתם למשלוח לשוק.

היה קשה להתפרנס רק מעבודת החקלאות ואבי התחיל לעבוד בשירות המטאורולוגי שהיה אז בשדה התעופה בלוד. מדי פעם לקח אותי איתו לתחנת המדידות בלוד ולימד אותי כיצד נעשות מדידות האקלים המטרואולוגיות. אהבתי מאוד לנסוע איתו ולראות אותו בעבודתו. כשמלאו לי שמונה שנים אבי חלה במחלה קשה ונפטר כעבור שנתיים כשמלאו לי עשר שנים. היה לי עצוב מאוד כי הייתי מאוד קשורה אליו.

אמי התחילה אז לעבוד כסייעת בגן הילדים. היו לנו הרבה חברות וחברים במושב. אחי התחיל אז ללמוד באורט בלוד והמשיך לעזור לאמי בעבודות המשק. במקביל החל את אימוני הספורט לקראת הצבא. הוא היה ספורטאי ושחיין מצטיין ואהב מאוד לשחות בים ולרכוב על סוסים במושב.

טובה בילדותה

הוא התגייס לצנחנים בשנת 1965 ובעקבות גיוסו אימי ואני עברנו לגור ברמת גן קרוב למשפחתה של אימי. סיימתי את לימודיי בבית הספר היסודי והתחלתי את לימודיי בתיכון "אהל שם" ברמת גן. ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים ואחי עמיחי ברוצ'ינר שהיה קצין בצנחנים נהרג בקרבות ברפיח כשפיקד על מחלקה. אימי ואני קיבלנו את הבשורה המרה בכאב רב.

סיימתי את לימודי התיכון וקיבלתי שחרור משירות צבאי בעקבות נפילתו של אחי. המשכתי ישירות ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים לתארים ראשון ושני. הכרתי את בעלי לעתיד בני טל בירושלים. במהלך לימודינו. נישאנו בשנת 1976 בבית הכנסת באוניברסיטה העברית.

עבדתי במעבדות מחקר בבית החולים הדסה בעין כרם. נולדו לנו 3 בנים ולאחר לידת בננו השלישי נסענו לארה"ב להשתלמות פוסט דוקטוריאלית של בעלי. חזרנו ארצה כעבור שלוש שנים ועברנו לגור בקרית טבעון בשנת 1988 ואז נולד בננו הרביעי. מאז אנחנו גרים כאן. כל ילדינו למדו בבית הספר קרית עמל ובתיכון אורט גרינברג.

כיום אני סבתא גאה לשמונה נכדים. שישה מהם גרים בקרית טבעון.

הגשמתי את חלומי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולהיות מדענית חוקרת בתחומים רפואיים ועסקתי בחקר הסרטן ומחלות עצבים ניווניות. הגשמתי גם את חלומי לבנות בית בישראל ולהקים משפחה גדולה.

הזוית האישית

טובה: "למרות שאיילה היא לא נכדתי, אלא תלמידה מבית ספר שעשתה איתי את התכנית, התחברנו והיה לנו נעים מאוד לעבוד ביחד. איילה למדה המון עלה היסטוריה של המדינה ועל ההיסטוריה שלי."