מאגר סיפורי מורשת

שמי נורית בולנדי, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה אני משתתפת השנה, אני מעלה סיפור מחיי אל מאגר המורשת של התכנית.

אני זוכרת שהייתה לנו ילדות מאוד קשה. חיינו בשכונה בה כולם מכירים את כולם ולא היה לנו הרבה כסף, אבל בסך הכל היה לי מאוד כיף עם החברים, הייתי נפגשת איתם אחר הצהרים והיינו משחקים. בילדותי לא היו לנו מנהגים מיוחדים. בילדותי היו לי גם חיות מחמד. היה לי כלב וחתול והם הסתדרו מאוד יפה. הכלב נפטר בגיל 15 והחתול נפטר בגיל 8, הכלב היה מסוג פודל והחתול היה מסוג מצרי.

המצב החברתי שלי היה די קשה, כי לא היו לי הרבה חברות אבל בלימודים הייתי טובה והיו לי ציונים טובים, המורים אהבו אותי אבל החברות שהיו לי נטשו אותי בשביל חברות אחרות והייתי לבד. אבל כשעליתי לחטיבה הכרתי חברות חדשות והייתי איתן. בסוף החטיבה עליתי לתיכון וגם שם הכרתי חברות ובסופו של דבר עד היום יש לי שתי חברות שאני בקשר טוב איתן ומדי פעם אני נפגשת ומדברת איתן. בסך הכל אני חושבת שתקופת ההתבגרות שלי הייתה בסדר, ההורים שלי אמרו שהייתי "מפלצת קטנה" כי הייתי שובבה ושיגעתי אותם.

היה לי הרבה תחביבים, אהבתי לשחק עם ילדי השכונה שלי וללכת לטיייל איתם, אהבתי לשיר ולרקוד ואפילו רציתי להיות זמרת או רקדנית, לפעמיים חשבתי על להיות רופאה או וטרינרית כי ממש אהבתי חיות.

העלייה לישראל

העליה לארץ מפרס הייתה דרך ארוכה בה עברנו קשיים לא מעטים. גם כשעלינו לארץ, בהתחלה לא היו לי חברות או אנשים שאני מכירה, היה לי געגוע לאנשים מפרס כי בארץ לא הכרתי אף אחד, והתגעגעתי למשפחה שלי בפרס, זו הייתה הסתגלות קשה מאוד בגלל שזו שפה חדשה ומדינה וארץ חדשים ואנשים אחרים עם תרבויות שונות ובית ספר חדש וחומר לימוד קשה.

הפרידה מהמשפחה בפרס הייתה מאוד קשה, עשינו ארוחה חגיגית בה סיפרנו לבני המשפחה שאנחנו עוברים לארץ ישראל, היה בכי ועצב, הביאו לנו מתנות ומזכרות והבטחנו שנבקר מדי פעם ושהם יבקרו אותנו.

בצה"ל שירתי במרפאה צבאית כאחות רפואית.

הכרתי את בעלי דרך חברים שהיו לנו במשותף. החברים אמרו לי שיש מישהו שאפשר להכיר לי אז נפגשנו פעם ראשונה כל החברים. ראיתי אותו והוא מצא חן בעיני, מפה לשם הלכנו לאכול גלידה ביחד רק שנינו והוא היה ממש חמוד. יצאנו שלוש שנים עד שהוא בא לביתי לבקש את ידי ואחרי כמה שנים התחתנו.

התחתנתי עם סבא בגיל בערך 24 והייתה לי שמלה לבנה עם פרחים לבנים, והייתה לי תסרוקת ואיפור שאימא שלי עשתה לי והתחתנתי באולם גדול, כולם שמחו אותי ומאוד נהניתי.

כשסיימתי את הלימודים עבדתי בהתחלה בחנות וכבייביסיטר ביחד בשביל להרוויח כסף, התקדמתי בהמשך החיים ונהייתי מלצרית במסעדה פשוטה שהייתה פעם והמשכורת שקיבלתי לא הייתה גדולה, אבל כן נהניתי לעבוד שם, לעזור לאנשים ולשמח אותם. כשגדלתי עבדתי במספרה עד הפנסיה וממש נהניתי.

הזוית האישית

ליאל: היה לי מאוד כיף לראיין את סבתא שלי והיא מאוד נהנתה לספר על העבר שלה. למדתי המון דברים על סבתא שלי ועל העבר שלה ונהניתי מאוד מהתכנית ומהזמן המשותף.