נולדתי בפרס בעיר משהד
סיפורה של מלי טייטלבוים סבתא של נועה
נולדתי בפרס בעיר משהד בשכונה של יהודים בשנת 1939 להורי חנה ויעקב. אני הבת השלישית מבין ששת ילדיהם: אליהו, אברהם, אני – מלי, מיכל זילפה ושמואל.
גרנו בבית עם חצר גדולה בה היו מספר דירות בביתנו היו שלושה חדרים שני חדרי שינה וחדר אוכל. השירותים היו בחצר והם היו משותפים. בחצר נהגנו לשחק תופסת, קלס, מחבואים… בשכונה היה גם בית כנסת ומכולת. אבי היה סוחר ואימי לא עבדה, היא הייתה עקרת בית. נהגנו ללבוש רק שמלות וחצאיות.
המאכלים אותם נהגנו לאכול היו מאכלים מהמטבח הפרסי, מרק עם גונדי, אורז עם צ'יפס וקציצות עם אבקת סוכר, המאכל האהוב עלי במיוחד היה אורז.
חברותי היו בנות בלבד מאחר ולמדתי בבית ספר לבנות בלבד. למדנו חשבון, שפה פרסית, קוראן ,תנ"ך מוסלמי. הייתי ילדה טובה ושקטה. בביה"ס הייתה משמעת קפדנית, הייתה חזקה מאוד ועונשים קשים מאוד. תלבושת ביה"ס הייתה חלוק אפור עם צווארון לבן ומנג'טים לבנים וחגורה לבנה. זכורה לי, מתקופת ביה"ס מורה אחת טובה שהשתדלה לא לתת עונשים. אהבתי מאוד ללמוד חשבון. נהגנו להאזין למוסיקה פרסית ולרקוד. היינו הולכים, לסרטים, לרקוד, לשיר…
העלייה לארץ
עליתי לארץ בשנת 1952 באנייה שהביאה אותנו מפרס לטורקיה ומטורקיה לנמל חיפה. מנמל חיפה הביאו אותנו למחנה "שער העלייה" בחיפה ואחרי מספר חודשים עברנו למעברת שפרעם. שם התגוררנו עד שנת 1959 ואז עברנו לדירת שיכון בקריית אתא.
למדתי בבית ספר יסודי במעברה שהיה ממוקם בתוך צריף. התחלתי לעבוד בגיל 13 כדי לעזור להורים בפרנסה, בחנות בגדים אצל הדוד שלי. גרתי אצלו ולמדתי בחיפה
מילון
מעברת שפרעםמעברת שפרעם סופחה ב-1958 לשטח היישוב כפר אתא. בשנת 1965 הוחלט על איחודה עם המועצה המקומית קריית בנימין הסמוכה והיישוב המאוחד נקרא קריית אתא.