מאגר סיפורי מורשת

שמי שמחה בן חמו, נולדתי בתאריך מיוחד: 06.06.1944 שהוא יום הסטורי: הפלישה לנורמנדי "מבצע אוברלורד", זו הייתה פלישה אמפיבית של צבאות בעלות הברית המערביות בחופי נורמנדי שבצרפת הכבושה, שהתרחשה ב־6 ביוני 1944 עד 30 ביוני 1944 במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה.

נולדתי בברקן, כפר קטן במרוקו ליד גבול ספרד, להורים יחיא וזהבה בניון. שני הוריי נולדו באלגריה. אבי היה מייבא ומייצא אוכל ואמי היתה עקרת בית. למדתי בבית ספר יסודי במרוקו בבית ספר צרפתי עד גיל עשר. מרוקו הייתה תחת חסות צרפת (היהודים לרוב נהנו מהגנה וביטחון). בשנת 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית, כמה שבועות אחרי החלו מאורעות נגד יהודים. הערבים רדפו אחרי יהודים עשירים, הם רצו להרוג את אבא שלי לכן היינו חייבים לברוח ולעזוב הכל כמה שיותר מהר. נסענו לצרפת לעיר מרסיי, שם המשכתי את הלימודים.

בגיל 19 נסעתי לפריז ללמוד עיצוב בגדים באחד בתי ספר הגדולים. לאחר שלוש שנים הכירו לי את בעלי ז"ל שמעון בשידוך. שבעה חודשים לאחר מכן התחתנו בפריז. הבאנו לעולם שלושה ילדים: שני בנים ובת, יש לי שבעה נכדים: שתי בנות וחמישה בנים.

העלייה לישראל

תמיד אהבנו את ארץ ישראל, היינו באים בכל חופש הגדול עם הילדים. אחרי כמה שנים קנינו בית וחיכינו לזמן הנכון לעשות עלייה. עלינו לארץ ביובל למדינה. זה היה מעמד מרגש מאוד. תקופת ההסתגלות הייתה קלה כי בנתניה כולם מדברים צרפתית בכל מקום. לא הייתה בעיה של שפה, זאת הסיבה שעד עכשיו אני לא מדברת היטב בעברית למרות שעשיתי כמה אולפנים. יצאנו לגמלאות שנה לפני שעלינו לארץ. זה היה הזמן הנכון, יכולנו ללמוד באולפן בלי לחץ של זמן.

מזג האוויר הישראלי היה בשבילנו כמו חופש כל השנה, כל בוקר היינו קמים, עושים הליכה בחוף הים. אחרי שנתיים התחלתי להתנדב בבית אבות פעמיים בשבוע. היינו הולכים כל פעם לבקר צרפתי אחר שהיה בבית אבות בנתניה עד שפרצה הקורונה. לפני שש שנים בעלי נפטר מדום לב, היה לי מאוד קשה עם לכתו. התחלתי ללכת לשיעורי תורה בבקרים והכרתי חברות חדשות. ואז באה תקופת הקורונה, שהייתה קשה כי הייתי רגילה לצאת כל יום. להישאר בבית לבד היה קשה מאוד.

הזוית האישית

סבתא שמחה: שמחתי מאוד כששמעתי שבתאל נכדתי משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי. כשישבתי לכתוב את סיפורי מאוד התרגשתי להעלות זיכרונות ולספר על עברי. אני מאחלת לה שיהיו לה חיים ארוכים ומאושרים ושתצליח בכל מעשיה.

בתאל הנכדה המתעדת: שמחתי לשמוע סיפורים מן העבר של סבתא. הייתי רוצה לאחל לה שתזכה לחיים ארוכים ובריאות.