מאגר סיפורי מורשת

נאוה כהן נולדה בשנת 1964 בישראל להוריה: שלמה ושרה הרוש, אשר נולדו במרוקו.

המשפחה התגוררה במרקש בבית קטן ובעוני רב. המשפחה עלתה ממרוקו לארץ ישראל בשנת 1960. העלייה הייתה באמצעות אונייה קטנה. נאוה מספרת: "משפחתי עלתה ארצה בלי ליידע את חבריהם במרוקו: בשלוש לפנות בוקר עלו לאונייה, שטנו בים במשך שלושה ימים ושלושה לילות.

הייתה למשפחתי בעיה למצוא מקום לגור בו. הציעו לנו לגור באשדוד או פתח תקווה וסבתא רבתא שלי (אימא של סבתא) לא הסכימה והתחננה בפני הרשויות, לבסוף סידרו לנו דירה בשכונת התקווה. באותה תקופה היו כ-20 בתים בכל שכונת התקווה", שם פגשה את סבי.

תקופת הילדות

נאווה כהן נולדה בשנת 1964 בבית הוריה שהיה בשכונת התקווה, למדה בבית ספר הגליל, ועירוני ט'. משחקים ששיחקו בהם בתקופת ילדותה היו: תופסת, גוגואים, גולות ומחבואים.

חוויה זכורה מתקופת הלימודים- בין כיתה ט' לכיתה י' הייתה שביתה של המורים שנמשכה בערך כחודשיים, לאחר מכן לא רצתה סבתי לחזור לספסל הלימודים, אך לאחר שכנועים רבים מהוריה היא נשארה וסיימה 12 שנות לימוד.

סבתי לא התגייסה לצה"ל מסיבות בריאותיות מכיוון שהייתה בהריון באותו הזמן והביאה שני ילדים לעולם.

היכרות ונישואים, בניית משפחה

סבתי נאוה הכירה את סבי מאיר בלונה פארק בתל אביב בטיול שארגנו לילדי שכונת התקווה.

הם התחתנו והביאו לעולם שלושה ילדים: מלכה, עזרא ועדן, כיום נשואים עם ילדים. יש לסבתי שמונה נכדים בגילאים 1-16. אנו נוהגים לחגוג חגים וימי הולדת יחד וארוחות שישי. הנכדים הם האחים שלי – יהלי, ליהיא ואני, בני הדודים שלי: ליאן, נויה, אלמה, ינאי ונאיה. אנו נפגשים מדי שבוע לארוחה משפחתית ודואגים להתאחד ולהתגבש.

עיסוק ותחביבים

סבתי עובדת כמזכירה בבית ספר "דוד ילין" הנמצא בצפון תל אביב בנוסף לעבודתה היא אוהבת לעשות הפקות ואירועים, ללכת להפגנות של ביבי וללכת לקניון לעשות שופינג.

סיפור על חפץ מיוחד שעובר במשפחה: לסבתי יש צמידים מרוקאים מזהב שעברו מדור לדור במשפחה ועד היום עונדת אותם.

הזוית האישית

ליאם: נהניתי מאוד לדבר עם סבתי על עברה ולצחוק איתה אחרי הרבה זמן שלא דיברנו בצורה פתוחה במפגשים קרובים בגלל הקורונה. לפי דבריה היא מאוד נהנתה לספר לי על עצמה ועל עברה.