מאגר סיפורי מורשת

שמי שלי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי. סיפורי עוסק בסבים שלי, גזי ז״ל ואבי ז״ל. סבא גזי-אביעזר גדל בתל אביב והתחנך בתנועת הנוער "מחנות העולים". הוא הצטרף אל קיבוץ לוחמי הגטאות בשנת 1969, התחתן עם סבתא מירי בשנת 1971 ובשנת 1973 נולד גל, לימים אבא שלי. סבא גזי למד כלכלה וניהול. סבא גזי היה פעיל מאוד בחיים בלוחמי הגטאות: בשנת 1984 הקים את מפעל טבעול. מאוחר יותר, בשנת 2003, עבר לעבוד באסם ובשנים 2006 – 2012 ניהל את אסם. סבא גזי היה איש ערכי, מנהל מוכשר ואיש משפחה חם. סבא נפטר ממחלה קשה בן 64 בשנת 2012. ביוני שנת 2013 נקרא כביש הכניסה לקיבוץ לוחמי הגטאות לזכרו: "דרך גזי קפלן".

הסבתות מספרות: ״סבא אבי הורביץ ז"ל וסבא גזי קפלן ז"ל נולדו בתל אביב בשנה שבה קמה מדינת ישראל – 1948. שניהם גדלו בתל אביב. שניהם למדו באותו בית ספר יסודי – "בית חינוך צפון" לילדי עובדים על שם א. ד. גורדון. בית ספר מיוחד מאוד בימים ההם וקצת מזכיר לנו היום את בית הספר שלכם, "גוונים". מאוחר יותר שניהם הצטרפו לתנועת "מחנות העולים" שהפכה להם לבית שני. שם בילו את גיל הנעורים ומשם יצאו לכל הטיולים. שם למדו ודיברו על הגשמה, על אהבת הארץ, ומשם גם באה האהבה הגדולה להפועל תל אביב… כשבגרו, התגייסו לנחל במסגרת גרעין לקיבוץ לוחמי הגטאות. כשהשתחררו מהצבא נשארו קבוצה גדולה של חבר'ה בקיבוץ. קבוצה מאד איכותית שגזי ואבי היו חלק ממנה. בני הגרעין השתלבו מהר מאוד בחיים החברתיים והמשקיים והפכו לחלק נכבד בבניית לוחמי הגטאות. סבא אבי הורביץ ז"ל היה איש רוח, הוא אהב מאד אמנות והיה אוצר אמנות במוזיאון לוחמי הגטאות. הוא הקים את הגלריה לאמנות בלוחמי הגטאות שקיימת עד היום.

סבא גזי היה יותר איש עסקי, כלכלי ומשקי. הוא נשלח ע"י הקיבוץ לחפש מפעל חדש. חיפושיו הולידו את מפעל "טבעול". מאוחר יותר, לאחר מכירת טבעול לאוסם, ניהל את חברת אוסם. סבא אבי התחתן עם סבתא מיכל ונולדו להם שתי בנות ובן. סבא גזי התחתן עם סבתא מירי ונולדו להם ארבעה בנים. גל בנם הבכור התחתן עם קרן, בתם האמצעית של אבי ומיכל.

גל וקרן אלה ההורים שלך וכך הפכנו למשפחה אחת גדולה חמה ואוהבת. סבא אבי וסבא גזי היו אנשים מיוחדים, כל אחד בדרכו שלו – אהובים ואוהבים, והיום הם מאוד חסרים לכל בני המשפחה.

הזוית האישית

מירי ושלי: אנחנו אוהבות את המפגש והשיח המשותף. אנו רוצות לאחל אחת לשנייה שתמיד נדע לכבד ולאהוב.