מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מתימן לכפר יעבץ

הנכדה עדי וסבתא שושנה הררי
סבא וסבתא הררי
סיפורם של סבא וסבתא שעלו מתימן

 סבתא שושנה הררי נולדה בתימן בעיר צנעא בשנת 1949
סבתא מספרת על ילדותה:
 
אני הייתי בת 6 כשעלינו לארץ מתימן. העלייה הייתה מאוד קשה. הלכנו הרבה ברגל הגענו למקום שקראו
לו חאשד. שם העלו אותנו למטוס והגענו לארץ ישראל. שלחו אותנו למחנה עולים לעין שומר.  גרנו שם שנה באוהל אחר כך עברנו לגליל לגור בכפר ערבי שנטשו אותו אחרי מלחמת השחרור, שם גרנו שנתיים.
משם עברנו לחצור הגלילית גרנו שם כמה שנים ובסוף עברנו לכפר יעבץ. עסקנו בחקלאות גידלנו ירקות היו לנו
גם פרות.
 
סבא עלה לארץ בשנת 1948 שהוא היה בגיל 12 עם עליית הנוער בין היתומים. משם הוא הגיע לארץ ישראל
לנתניה למחנה נוער שם הוא נשאר שנתיים. מנתניה הוא עבר לפתח תקווה שם למד נגרות כמה שנים.
משם הוא עבר לקיבוץ טירת צבי אחרי טירת צבי הוא עבר לקיבוץ לביא התגייס לצבא לנחל מוצנח. אחרי הצבא
הוא הפך להיות חבר בקיבוץ לביא. בקיבוץ לביא הוא היה 5 שנים ואחר כך הכיר את החברה שלו שהיו איתו
מתימן ועבר לגור בכפר יעבץ.     
 
בשנת 1960 התחתנתי אחרי החתונה התחלנו לדאוג לפרנסה, פיתחנו את גידול הפרחים.  בשנת 1961
נולד לי הבן הבכור קראנו לו אברהם. בשנת 1963 נולדה יונה. בשנת 1965 נולדה כרמלה, בשנת 1967
נולד צוריאל. בשנת 1970 נולד אלישע, בשנת 1972נולד גדעון, בשנת  1973 נולדה סיגלית. בשנת 1975
נולדה חגית, בשנת 1977 נולדה ימית,  בשנת 1980 נולד לביא.
יחד עם הולדת הילדים המשפחה גדלה והתרחבה, ובמקביל המשכנו לעבוד במשק החקלאי, בחקלאות
יחד עם הילדים. הילדים גם למדו ויחד עם זאת עזרו לנו בחקלאות. 

מילון

מחנה עולים
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. חסרונם הגדול היה באווירה שהם יצרו: שוכני המחנות קיבלו את כל צרכיהם מהממסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה. היו לכך תוצאות שליליות בתחום מוסר העבודה - צורת מחיה זו הורידה את המוטיבציה לחזור לחיים סדירים. השיטה הייתה למעמסה על התקציבים הציבוריים וכך אט אט נסגרו המחנות והפכו להיות למעברות, שבהן כל תושב אחראי לקיומו.

ציטוטים

”הילדים גם למדו וגם עזרו לנו בחקלאות. “

הקשר הרב דורי