מאגר סיפורי מורשת

שמי ליליאן אריאל. נולדתי בשנת 1956במרקש אשר במרוקו.

מרקש היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים שרובם ממוצא ברברי, והיא העיר הרביעית בגודלה במדינה. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". הקהילה היהודית במרקש היא קהילה אשר נכון ל-2019 מונה כ-200 תושבים. עד שנות ה-40 של המאה ה-20 מנתה הקהילה כמה אלפי תושבים. ראש הקהילה הוא ג'קי מרקש. העיר נוסדה בשנת 1062 בידי יוסף בן תאשפין, מנהיג המראבטון, ונעשתה לבירתם. מיד כשנוסדה באו יהודים להתיישב בעיר לרגל עסקיהם. ויקיפדיה

בשנת 1957 כאשר הייתי בת חצי שנה לערך, החלו פוגרומים ואנטישמיות במרוקו, זו התקופה בה החלו להבריח יהודים התחילו להבריח יהודים ממרוקו. אנחנו כמשפחה יהודית רצינו לעזוב את מרוקו, ובעזרת הסוכנות התארגנו לעלייה לארץ ישראל.

יצאנו ממרקש בסתר, ועלינו על חמורים. ברכיבה והליכה רגלית התנהלנו במשך ימים ושבועות ארוכים, עד שהגענו לטנג'יר. שהיא עיר נמל בצפון מרוקו. היא שוכנת בכניסה המערבית למצר גיברלטר, בו נפגש הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי, כ-12 ק"מ ממזרח לכף ספרטל. טַנְג'יר היא עיר הבירה של מחוז טנג'יר-תטואן-אל־חוסימה.

בשעות הלילה המאוחרות עלינו על סירות קטנות, שלקחו אותנו לאוניה שעגנה בלב הים. שטנו לספרד באוניה משם הסיעו אותנו למחנה  יהודי בצרפת שנקרא "קונדורס". נשארנו במכנה במשך כשמונה חודשים, בהמתנה לספינה שתיקח אותנו לארץ ישראל. למדנו שגם אם הדרך היא קשה וארוכה, היא אפשרית ואסור לוותר.

אישורי הכניסה לארץ

אחרי שבוע ימים של שייט באונייה קונדורס, הגענו לארץ ישראל. בנמל חיכו לנו נציגים של הסוכנות היהודית שהסיעו אותנו במשאית למעברה בקריית נחום. מעברת קריית נחום הוקמה לקראת סוף שנת 1951, וקלטה עולים בעיקר מפולין, רומניה ועיראק. בתי המעברה היו צריפי עץ שוודיים עם שירותים ובכך נחשבו ללוקסוס לעומת מעברות אחרות בהם שכנו התושבים באוהלים או פחונים. יתרון נוסף של המעברה היה קרבתה למפעלי אתא ודשנים ולמוסכי אגד שהעסיקו רבים מתושבי המקום. לעומת זאת, סבלה המעברה משיטפונות בגלל מיקומה והאדמה הבוצית שבה. המעברה צורפה למועצה המקומית קריית בנימין. (אתר המעברות)

גרנו במעברה כשנה, ולאחר מכן העבירו אותנו למגורי קבע בבלוקים חדשים בקריית חיים המערבית, ושם גרתי כל הילדות עד לנישואיי.

הזווית האישית

ליליאן ותהל: היה לנו מאוד נעים לעבוד ביחד, וללמוד דברים חדשים, אחת על השנייה, במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי, שנערכה בבית הספר.