מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל ראובן קיטל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתא פנינה אברהמסון, אימא של אימא שלי, כפי שסיפרה לי אמי, וכן ענפים נוספים במשפחה.

לפני שהתחתנה עם סבא שלי, שם משפחתה של סבתא פנינההיה יומובי. משמעות המילה יומובי הוא 'תאומים' בצרפתית. היא נולדה בתאריך 2.12.1944 בסיאטל, ארצות הברית. שמות הוריה: אורי יומובי ואנט יומובי. סבתא עלתה לארץ בינואר 1999. אחים ואחיות: ביל בן 72, אן בת 69, סטיב ז"ל היה בן 69 במותו. במקצועה סבתא הייתה מזכירה של רופאים. תחביביה הם בישול וקריאה.

ילדות

סבתא שלי נולדה בפורטלנד אורגון, ארצות הברית. בילדותה דיברה צרפתית, אנגלית וספרדית. קראו לה פנינה, שם זה בא מהרקע הצרפתי, סבתא שלי צרפתיה אז כמובן שהשם שלה צריך להיות צרפתי.

סבתא גרה ב"שכונת העשירים" של סיאטל. היא גרה באחוזה עם תשעה חדרים וחצר ענקית. השכונה שבה היא גרה הייתה שכונה שקטה ויפה. סבתא שלי שיחקה עם חבריה מהשכונה אחר הצהריים. בשכונה היה בית כנסת שבו משפחתה ביקרה לרוב. כשסבתא שלי הייתה קטנה הם שיחקו במשחקים פשוטים בפארק בחצר עם גולות.

לימודים וצבא

סבתא שלי בצעירותה הייתה מצטיינת בלימודים. היא אהבה מאוד מתמטיקה ורפואה. כשסבתא שלי הייתה בתיכון היא נבחרה לתואר "מלכת סיאטל" בגלל יופיה והצטיינותה בלימודים. זו הייתה חוויה ממש טובה ומהנה עבורה.

סבתא לא שירתה בצבא בכיוון שהיא גרה בארצות הברית אבל תמיד רצתה לשרת בארץ, כמו אימא שלי, אבל הצבא לא קיבל נשים לצה"ל בימים ההם.

הכרות, נישואים ובניית משפחה

סבא וסבתא שלי למדו ביחד לרפואה בפורטלנד ונפגשו במקרה במעלית ומשם הכל התגלגל. סבא וסבתא הולידו את מישל, אנט, את אימא שלי – דבורה, ואת דוד האח הקטן.

במשפחה של סבתא שלי היה רקע צרפתי-ספרדי-אשכנזי, לכן בחגים היו מאכלים מסורתיים וטעימים מגוונים שאימא שלי גדלה עליהם.

חפץ מיוחד העובר במשפחה מדור לדור

במשפחה שלי יש הרבה חפצים שעברו בין הדורות, למשל: חנוכיות, מכתבים, תמונות, בגדים, מתכונים משפחתיים למאכלים מסורתיים ושונים, מגילות, דברים שסבא רבא שלי, שהיה נגר וחקלאי, בנה וכדומה.

מצד אימא של סבתא

אימא של סבתא השאירה אחריה בעיקר מטפחות ראש והרבה מתכונים מדור לדור. אימא של סבתא שלי שלי מצד אמי הייתה חולה ולפני  שנפטרה כל המשפחה באה לבית שלה וחילקו את החפצים בין המשפחה. לקחו דברים רבי ערך: שולחנות תפירה ועוד, וסבתא לקחה אוסף של מטפחות ראש וגם מתכונים עתיקים. כל חג אימא שלי מכינה מעדנים מהמתכונים האלה.

מצד אבא של סבתא

אין לנו שום חפצים מהולנד בגלל שסבתא רבתא נפטרה בגיל 25, אבל מהצד של משפחת אברהמסון יש הרבה חפצים מיוחדים עבורינו. החפצים באו מגרמניה, פולין וישראל: מגילת תורה, הרבה ספרים בעברית ויידיש, תמונה עתיקה של ירושלים משנת 1952, מנורות חנוכייה, חפצי יודאיקה, מנורות עתיקות, כדים עתיקים, מטבעות עתיקים שאמי נתנה לאבי – זה היה בקופסא מעץ, שעון כיס עתיק. יש לנו גם הרבה מאוד תמונות משפחתיות מאוד עתיקות.

חפצים מצד סבתא פיק

היה להם חג והיו לובשים שמלות לבנות, אלו בגדים שנותרו אצלנו. יש לנו מהם גם הרבה מתכונים, סוגים שונים של קוגלים, מאכל האהוב על אמי ועל סבתא שלי.

חפצים מצד סבא פיק

(שמו של סבא היה תומאס), הוא היה תכשיטאי ונגר, היו לו הרבה אבנים יקרות מאוד מיוחדות, הם גם בנו מעץ זית. סבא רבא רבא מצרפת גם הוא היה תכשיטאי, לכן יש לנו פמוטים לנרות שבת מעץ זית, חנוכייה, מגני דוד, תכשיטים, שעון מגן דוד, מנדולינה – הרבה חפצים מיוחדים.

חפצים ממשפחת אבי

ממשפחת אבי יש לנו שני אקורדיונים מאירופה. אבי ביקש מסבא קיטל את אחד מהאקורדיונים האלה שנוצרו מאיטליה וערכם רב. אבא שלי למד לנגן על אקורדיון מסבא ומספר פעמים כשהייתי ילד קטן, אני זוכר שאבא שלי לימד אותי קצת לנגן והיינו מנגנים ביחד. יש תמונה ענקית מגרמניה של בנימין קיטל ומרטה קיטל – סבא וסבתא רבא רבא.

מצד של אבא של אבא שלי – משפחת קיטל 

משפחת קיטל באו לארה"ב במלחמת העולם השנייה והוא התנדב לצבא האמריקאי לאחר בקשות רבות. עקב המלחמה, המדינה ביקשה שרבים יגיעו ויתנדבו ויתגייסו לכן סבא רבא רבא שלי מצד קיטל התחייב, מכיוון שקראו לו להתגייס מיידית.

סבא רבא רבא קיטל הפך לגיבור מלחמה, דיבר גרמנית שוטף והיה בשורה הקדמית של המלחמה. סבא רבא רבא שלי היה במדינות אויב והיה ממש קרוב לאויבים: הוא זחל, ברח, ומדד חפצים, מקומות וטילים של הנאצים הגרמנים. סבא רבא רבא שלי השתתף בהרבה מבצעים, הראשון שבהם התחיל בנורמנדי, צרפת. הוא השתתף בהתקפות מהים באיטליה, צרפת ודרום אפריקה. סבא רבא רבא שלי היה בין החיילים האחרונים במלחמה שרצחו נאצים והגיעו לביתו של היטלר. בעיניי סבא שלי הוא גיבור: הוא ניצל ולחם בזמנים קשים הרג אויבים..  סבא רבא רבא שלי היה בין החיילים היחידים שנצלו במלחמה בכל קרב, מבצע והתנקשות. הוא הגיע בסוף המלחמה לברגהוף, שם היטלר התגורר וכנראה ברח משם.

יש חפצים חשובים ששרדו במשפחה, למשל המדים של סבא רבא רבא שלי שבהם נלחם במלחמת העולם השנייה ושני לבבות ארגמן – שהם הפרסים המיוחדים הגבוהים של הצטיינות שאפשר לקבל מהצבא האמריקאי, זאת מכיוון שסבא רבא רבא שלי נפצע קשות פעמיים וחזר להילחם למרות הקשיים הרבים שהוא נתקל בהם בדרכו. יש לו עוד הרבה מדליות עקב האומץ שלו. הוא קיבל את הערכים הגבוהים ביותר. השם שלו נמצא במוזיאונים כמו כן גם כמה פרטים ששייכים לו נמצאים אצלנו. בנוסף לכך, יש קיטלים בני המשפחה שקיבלו בגד מסורתי לבן כמו טלית שעברו בין הדורות. לסבתא קיטל יש צלחות ליל הסדר וחפצים אחרים לחגים יקרי ערך במשפחתנו.

מאוצרות החפצים המשפחתיים

יציאה לגמלאות

מצד אימי

סבתא שלי יצאה לפנסיה מעבודתה בשנת 1998. סבא פרש לפנסיה בשנת 1995. סבתא וסבא גרים ליד דוד שלי, סבתא מבשלת להם אוכל, הם הולכים יחד לחופשים בבתי מלון. סבא רוצה לעלות לארץ אך כואבות לו הפרקים. הוא היה שחקן גולף מקצועי אך לא יכול לשחק יותר. בפעם האחרונה שהיו בארץ (יש להם אזרחות ישראלית) זה היה לרגל בת המצווה של אחותי כרמית לפני ארבע שנים.

מצד אבי

סבתא קיטל פרשה לפנסיה בשנת 2018, סבא קיטל פרש לפנסיה בשנת 2005. סבא קיטל אוהב לנגן בטרומבון, הוא אוהב לטייל ואוהב לבקר בישראל כל שנתיים. סבתא אוהבת לבשל ולסרוג, היא אוהבת להכין תחפושות פורים כי זה החג האהוב עליה, והיא ממש נהנית לטייל עם סבא. הם אוהבים לבקר את משפחות בנימין וכהן.

מסר לדור הצעיר

לעבוד קשה – בחיים צריך להשקיע.

לאהוב את ה' להצליח בארץ ישראל.

הסבים שלי מאוד מאוד גאים בהוריי. סבא רבא שלי, אברהמסון, אמר לאימא שלי שנה לפני שנפטר שהיא מוכרחה לעשות עלייה לכבוד משפחת אברהמסון שלא הצליחו לעלות לארץ. בשנת 1938, ביום האזכרה שלו, היא עלתה לארץ ישראל. היא נטעה לזכרו שני עצים בירושלים והיא עלתה באותו יום בדיוק – שנה אחרי מותו.

הזוית האישית

דניאל ראובן הנכד המתעד: היה לי כיף ללמוד על משפחתי, במיוחד על גיבור המלחמה סבא רבא רבא שלי, קיטל.