מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחת ויסברד – ציונות וערכים

נכדי נדב ואני מתעדים סיפורים
אני בילדותי בבואנוס איירס
מארגנטינה באהבה

שמי נדב אוריאל, השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספרי "הנדיב" שבהרצליה. השתתפתי בתוכנית יחד עם סבא שלי קרלוס ויסברד. סבי השתתף בתוכנית הקשר הרב דורי בפעם הראשונה בשנת 2019 יחד עם אחותי רון אוריאל ו"סיפורו של קרלוס ויסברד – היהודי הנודד המודרני" פורסם אז. המורה גילה מזרחי, ליוותה את התוכנית גם אז וגם היום.

סבתא רבתא קלרה יאנובסקי וסבא רבא יעקב ויסברד נפגשו והתאהבו ובתאריך 11/4/1943 התחתנו. (על קורותיהם של סבא רבא וסבתא רבתא שלי ניתן לקרוא בהרחבה בסיפור התיעוד הקודם של סבא קרלוס. לקלרה ויעקב נולדה בת בכורה, דיאנה (Diana) בתאריך 10/12/1944 סבי קרלוס נולד כשנתיים לאחר מכן, בעיר בואנוס איירס שבארגנטינה, בתאריך 26 בדצמבר 1946.

סבא רבא יעקב וסבתא רבתא קלרה ביום נישואיהם

תמונה 1

בשנים אלו הייתה מלחמה איומה באירופה והמצב הכלכלי העולמי היה מאוד קשה. ביוני 1946 נבחר לנשיא ארגנטינה חואן דומינגו פרון. הוא הפך את השילטון לדיקטטורה והמצב נעשה עגום. ואז החלה מסכת הנדודים של סבא קרלוס.

סבי קרלוס בילדותו

תמונה 2

סבתא רבתא קלרה בצעירותה 

תמונה 3

בשנת 1950, כשסבא שלי היה בן ארבע החליטו הוריו, יעקב וקלרה, לעבור לגור בעיר ריו דה ז'ניירו אשר בברזיל, בשל המצב הכלכלי והפוליטי בארגנטינה. סבא סיפר שבריו הייתה לו חווית ילדות יפה שהתפתחה באווירה שמחה ששררה באותה תקופה בעם הברזילאי. הם גרו ממש מול חוף הים, ברחוב Avenida Atlantica סמוך ל-Copacabana, באזור יפהפה ומרשים גם היום.

בברזיל  הוא למד בבית ספר ציבורי כללי ובמקביל כדי לשמור על המסגרת היהודית, פעמיים בשבוע למד בבית ספר היהודי בר אילן ללימודי יהדות. כל יום אחרי הלימודים, בשעות הצהריים, היה מבלה בחוף הים יחד עם הדייגים שמשכו את רשתות הדגים אל החוף.

סבא רבא יעקב וסבתא רבתא קלרה עם בתם דיאנה בחוף הים

תמונה 4

בשנת 1955 הודח שליט ארגנטינה ובשנת 1957, החליטו הוריי סבי לחזור לארגנטינה. הוא היה אז בן 10 בלבד, אך השנים בברזיל השאירו בו חותם עמוק. הוא למד לדבר בשפה הפורטוגזית.  סבא סיפר שהשנים הראשונות לאחר חזרתם היו לא פשוטות. ההתאקלמות לא הייתה קלה. כילד בן עשר התמודד עם קשיים חברתיים, קשיי שפה והסתגלות למקום חדש. עם הזמן הוא השתלב בבית הספר והכיר חברים חדשים.

סבא קרלוס עם אחותו דיאנה בילדותם

תמונה 5

העלייה לישראל

בשנת 1963 מסיבות עסקיות וציוניות, החליטו הוריו לעלות לגור בארץ ישראל ולנסות לפתוח דף חדש, סבא קרלוס היה אז בן 16. ושוב עמד לפני האתגר של התאקלמות בארץ חדשה והתמודדות עם בעיות חברתיות, בעיות של שפה והסתגלות. הוא למד עברית באולפן עקיבא בנתניה בתנאי פנימייה ושם סיפר שבילה את אחת התקופות היפות שלו. שם התחדדה המודעות הציונית והשייכות לארץ ישראל. סבא סיפר שהם במקביל ללימודים, טיילו לאורכה ולרוחבה של הארץ, נפגשנו עם אנשים מכל גווני האוכלוסייה, יהודים, ערבים, בדווים ועוד. הוא התאהב בישראל והרגיש שהגיע הביתה.

כשנתיים לאחר מכן, שוב בגלל התפתחויות עסקיות של סבא רבא יעקב הוריו החליטו לחזור לארגנטינה, אך  סבא החליט להישאר בארץ. המצב הפוליטי בארגנטינה תמיד היה בעייתי ובאותה תקופה גנרלים של צבא ארגנטינה תפסו את השלטון וניהלו את המדינה. השירות הצבאי היה חובה לכל גבר בעל אזרחות ארגנטינאית. בשנת 1966 קראו לסבא להתייצב לשרות צבאי בארגנטינה, אחרת הוא היה נחשה לעריק ולא היה יכול לעולם לחזור למדינה שהוריו גרו בה. בחוסר ברירה נאלץ לחזור לארגנטינה למלא את חובת השירות הצבאי שם.

משך השרות הצבאי בארגנטינה היה כשנה, לאחר שהשתחרר הוא הצטרף לאמו ואחותו בהקמת מפעל לבגדי נשים. אך הגעגועים לארץ היו חזקים מאוד והמחשבה הייתה לעלות ארצה בהקדם. שנתיים לאחר מכן זה קרה, הוא עלה עם הוריו שוב לישראל והפעם עסקו בעסקי היהלומים הוא ואביו הצטרפו לעבודה בבורסת היהלומים כחברים מין המניין.

בבורסה פגש סבא קרלוס את צפורה (ציפי) פאבל, ובתאריך 3/4/1973 הם התחתנו. באוקטובר אותה שנה פרצה מלחמת יום כיפור. סבתא ציפי הייתה בהריון הראשון. סבא לא גוייס לכן החליט להתנדב בבית החולים בלינסון בפתח תקוה. עיקר העבודה הייתה  בהסעת הפצועים שהגיעו מהחזית, ממנחת המסוקים לחדר מיון המרוחק כמה מאות מטרים. ובשלב מאוחר יותר, להסיע פצועים לשיקום או להבראה ברחבי הארץ. כבחור שגדל בגולה הייתה זאת חוויה מאוד עוצמתית עבורו.

בתאריך 30/1/1974 נולדה לסבא וסבתא שלי בתם הבכורה ליאת, בתאריך 17/6/1975 נולדה להם הבת השנייה, מיה ובתאריך 2/9/1977 נולד בנם איל. סבא מספר שאז הוא שם לב בגיל שלושים, שהוא אב לשלושה ילדים וזו הפעם הראשונה בחייו שהוא גר באותה המדינה מעל שש שנים רצופות.

מהאלבום המשפחתי שלנו

תמונה 6
תמונה 7

הזוית האישית

נדב אוריאל: השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספרי "הנדיב שבהרצליה. השתתפתי בתכנית יחד עם סבא שלי קרלוס ויסברד. סבי השתתף בתוכנית הקשר הרב דורי בפעם הראשונה בשנת 2019 יחד עם אחותי רון אוריאל ו"סיפורו של קרלוס ויסברד – היהודי הנודד המודרני " פורסם אז. המורה גילה מזרחי, ליוותה את התוכנית גם אז וגם היום.

שאר קורות משפחתנו ניתן לקרוא  גם בסיפור התיעוד הנוסף של סבי "היהודי הנודד המודרני"

מילון

ריוּ דה ז'ניירוּ
בפורטוגזית: Rio de Janeiro, בהגייה מקומית: [ˈhiw dʒi ʒʌˈnejhu]) "היו ג'י ז'נייהו", מוכרת גם כ"ריו") היא עיר השוכנת באזור הדרומי-מזרחי של ברזיל, על שפת האוקיינוס האטלנטי, בחלק הדרומי של האזור הטרופי. העיר הייתה בירתה של ברזיל מהתקופה הקולניאלית, ועד להעברת התואר עיר הבירה לברזיליה בשנת 1960. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבא מספר שאז הוא שם לב בגיל שלושים, שהוא אב לשלושה ילדים וזו הפעם הראשונה בחייו שהוא גר באותה המדינה מעל שש שנים רצופות.“

הקשר הרב דורי