מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחת בן – טובים: מסורת משפחתית של מנהיגות, עשייה ומצוינות

סבא שמואל והנכד ואיתי מתעדים סיפורים
סבא שמואל בילדותו
אהבת הארץ ותרומה למדינה

שמי שמואל בן-טובים, נולדתי להוריי אליהו ופרידה בן-טובים בשנת 1950, אח צעיר ליצחק גרשון, הידוע במשפחתנו בשם גיזי, שנולד שלוש שנים לפני.

גרנו אז ברחוב מלצ'ט בתל אביב. אבי היה רופא, שעבד כמנתח בבתי חולים שונים בתל אביב – הדסה, הירקון ובתל השומר. אמי הייתה אחות במקצועה ובשנות ילדותי הייתה המדריכה הראשית בבית הספר לאחיות של בית החולים אסותא.

משפחתי בתל-אביב, 1951. משמאל: אמי פרידה, אחי גיזי, אבי אליהו ואני התינוק

תמונה 1

היסטוריה

אבי בא ממשפחה מאוד ותיקה בישראל, סבו יצחק אייזיק בן-טובים עלה לארץ מליטא בשנת 1890. הוא עצמו היה יליד טבריה, שם אביו (סבי ברוך בן-טובים) ניהל את הסניף הראשון של בנק אנגלו-פלשתינה (לימים: בנק לאומי) והיה פעיל ציבור מוכר ומוערך בעיר. עובדה זאת משפיעה עליי עד היום ואני מרבה לעסוק בחקר המשפחה והתקופה.

ביום הולדתי ה- 70 ערכנו סיור של כל המשפחה בטבריה באתרים שונים שקשורים לתולדות המשפחה. בחודש ינואר 2022 נחנך בטבריה רחוב על שם סבי ברוך בן-טובים, לאחר שעירית טבריה התרשמה ממצאי המחקר שערכנו על תרומתו הרבה של סבנו לעיר.

ילדות (שוב פעם…)

מיד כשהתחלתי את כיתה א', אבי נשלח מטעם הממשלה להדריך רופאים צעירים בבורמה (כיום: מיאנמר) שבאסיה, וכל המשפחה הצטרפה אליו. כך יצא שאת כיתה א' למדתי בבית הספר האמריקאי ברנגון, בירת המדינה, מבלי שידעתי מילה באנגלית, אבל בגיל כזה כנראה שקולטים את השפה מהר מאוד וסיפרו לי שכבר אחרי כמה שבועות דיברתי אנגלית במבטא אמריקאי.

יש לי זיכרונות לא מעטים מבורמה, בעיקר מהבית הענק שעמד לרשותנו. היו בו חדרי ענק עם תקרות גבוהות ובלילה ישנו מתחת רשתות בגלל היתושים הרבים. מחוץ לבית היה ביתן משרתים שבו גרו מבשלת, מנקים, גנן, ועוד…. אמי, שנולדה בפולין, התאהבה מהר מאוד באוכל ההודי החריף והיא נהגה לבשל אותו גם עשרות שנים אחרי שחזרנו משם.

אחי ואני בבורמה

תמונה 2

אחרי שנה חזרנו לארץ. התחלתי את כיתה ב' בתל אביב, אך מסע הנדידה לא הסתיים ומהר מאוד עברנו לצפת, בעקבות העבודה של אבי. כל ילדותי, עד שמלאו לי 18 שנים, היו בצפת ורבים מחבריי עד היום הם מהתקופה הזאת.

בתקופת ילדותי היו לי תחביבים רבים: טיולים בטבע הנפלא של הגליל, לימודי נגינה בכינור, פעילות בצופים, וקליעה למטרה ברובה אוויר. הייתי תמיד פעיל בכיתה כיושב ראש ועד התלמידים, כגזבר הכיתה וכ"שר החוץ" בקשרים עם גורמי חוץ.

לימודים

מיד בגמר התיכון התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית שבירושלים במסגרת העתודה האקדמית. המקצועות שבחרתי היו כלכלה ויחסים בינלאומיים. כמקובל בעתודה האקדמית, כל החופשות נוצלו לטובת קורסים צבאיים כדי להכין אותנו לשירות הצבאי: טירונות, קורס מ"כים, וקורס קצינים. במהלך הלימודים הייתי גם פעיל בהסתדרות הסטודנטים ובהתאחדות הסטודנטים הארצית. בתום הלימודים התחלתי את השירות הסדיר כקצין והוצבתי לתפקיד קצין חינוך.

מלחמה

במהלך השירות שלי בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור שהייתה חוויה קשה ביותר לכל בני דורי. רבים מחבריי נפלו והמדינה כולה הייתה בתוהו ובוהו. בתחילת המלחמה הייתי ברמת הגולן ולקראת סופה הועברתי לסיני, שם שירתי עד לסוף השירות הסדיר, כאשר תפקידי האחרון היה קצין החינוך של אוגדה 162.

בשיחה עם המשורר יעקב אורנלד בסיני אחרי מלחמת יום כיפור

תמונה 3

מקצוע/עיסוק

מיד עם השחרור התקבלתי לקורס נספחים מסחריים, שנועד להכשיר דיפלומטים בשירות החוץ של מדינת ישראל, שמתמחים בנושאי כלכלה. אבל, מיד בסיום הקורס, שכנעו אותי לחזור לצבא לשנה אחת של שירות קבע, כמפקד קורס קציני חינוך בירושלים.

בשנת 1975 יהודית ואני נישאנו.

יהודית ואני ביום החתונה

תמונה 4

רק בתום שנה זו התחלתי את עבודתי במשרד המסחר והתעשייה (כיום: משרד הכלכלה והתעשייה), כהמשך ההכשרה שלי לתפקיד נספח מסחרי. בין היתר, נשלחתי לחו"ל כדי לנהל את הביתן הישראלי בתערוכה גדולה בגרמניה. ב- 1976 נולד בירושלים בננו הבכור שי-ברוך, וההתרגשות הייתה רבה מאוד. בשנת 1977 אוחד המשרד עם משרד התיירות ונכנס לתפקידו שר חדש, יגאל הורביץ, שמינה אותי להיות היועץ הכלכלי שלו. זו הייתה אחת התקופות המרתקות ביותר בחיי המקצועיים, משום שזכיתי להכיר מקרוב את התעשייה, המסחר והתיירות הישראלית, את המנכ"לים של החברות הגדולות ביותר שבישראל, והייתי עד כיצד מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על החיים של כולנו. כעבור יותר משנה הורביץ התפטר מהממשלה אבל אני המשכתי באותו תפקיד גם תחת השר הבא, גדעון פת.

עם הבוס, השר יגאל הורביץ, בסיור במפעל

תמונה 5

בשנת 1979 התמניתי בפעם הראשונה לתפקיד בחו"ל, שהיה קונסול כלכלי בניו יורק. התפקיד העיקרי שלי היה לסייע ליצואנים ישראלים למכור את המוצרים שלהם בארה"ב. באותה תקופה נולד בננו השני: רון, דוד של איתי. בין היתר הייתי מעורב בלידתו של הסכם "אזור הסחר החופשי" בין ישראל לארה"ב.

בשנת 1983 חזרנו לישראל והחלטנו לעבור מירושלים להרצליה. אני התקבלתי לעבודה כמנהל חברת בת של בנק לאומי, תפקיד שמילאתי במשך ארבע שנים. בתקופה הזאת היו שלושה אירועים חשובים בחיינו: ב- 1985 נולדה בתנו שרון, עברנו לבית חדש שבנינו בכפר שמריהו, על היסודות של מה שהיה פעם הבית של סבתא של אשתי, יהודית. כמו כן, באותה שנה פרסמתי את הספר "היעד: אמריקה" שסיכם את תקופת שירותי בארצות הברית, שזכה להצלחה רבה.

בשנת 1987 הקמתי יחד עם שותפים חברת יעוץ שעסקה, בין היתר, ביחסי ציבור לארגונים ולחברות. במקביל התחלתי להיות מעורב בארגון מתנדבים בשם ה"פורום הישראלי", שעסק בחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות. בהתחלה ניהלתי את קשירת הקשרים העסקיים בין יהודים בארצות הברית לבין מנהלים ומפעלים בישראל. בשנת 1988 נבחרתי ליושב ראש הארגון, תפקיד שגזל ממני זמן רב ביותר, אבל היה סיפוק גדול בצידו. עמדתי בראש הארגון שנתיים, הכל בהתנדבות, תוך כדי המשך עבודתי בחברה.

כיו"ר הפורום הישראלי, מברך בטקס הדלקת נרות חנוכה ע"י עולים חדשים בכנסת, במעמד ראש הממשלה יצחק שמיר ויו"ר הכנסת דב שילנסקי

תמונה 6

בשנת 1993 נבחרתי לסגן ראש המועצה המקומית כפר שמריהו ולמחזיק תיק החינוך במועצה. ב- 1998 נבחרתי להיות ראש המועצה המקומית כפר שמריהו. סיימתי את כל הפעילות העסקית שלי והקדשתי את כל זמני לקידום היישוב. בין היתר, קידמתי מאוד את איכות החיים של התושבים באמצעות תכניות תרבות, חינוך, רווחה, ואיכות סביבה. בשנת 2003 נבחרתי ברוב גדול לתקופה כהונה שנייה.

עם רעייתי יהודית בקבלת פנים לדיפלומטים זרים בכפר שמריהו

תמונה 7

בשנת 2005 קיבלתי הצעה לתפקיד הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בלונדון, ונסענו לתקופה נוספת של שירות המדינה בחו"ל למשך חמש שנים.

בדרך לארמון בנקינגהם בלונדון לפגישה עם המלכה אליזבת השנייה

תמונה 8

בתקופה זאת נישא בננו הבכור, שי, אבא של איתי, לאביטל לוי אימו, ונולדו האחיות של איתי: אביגיל ואלה בן-טובים. גם בננו השני רון, נישא בתקופה זאת לאורית שטרן.

עם שובנו לארץ, פתחתי מחדש את חברת הייעוץ שלי, שהתמקדה בעיקר בגיוס השקעות לחברות טכנולוגיה ישראליות. תוך כדי כך התקרבתי מאוד לתחום ה"פינטק", שפירושו טכנולוגיה שמשרתת את העולם הפיננסי (כמו אפליקציות של בנקים בסמארטפון), והתמחתי בתחום. בשנת 2013 הקמתי עמותה שתרכז את כל הפעילות בישראל בתחום הפינטק, ואני עומד בראשה עד היום. שם העמותה: "מרכז הפינטק הישראלי".

משפחה ובית

בשנת 2010 נישאה בתנו הצעירה, שרון, לטל חדד. מאז, התברכנו בשבעה נכדים נוספים: איתי, ליעם, נעמה, אריאל, איתמר, אלי, ויהונתן. יהודית ואני מאוד נהנים להיות סבתא וסבא. חשוב לנו לשמור על הקשרים המשפחתיים, לבלות יחד, לטייל בנופיה של הארץ.

הערכים שעוברים במשפחה לדורותיה: בית ומשפחה, חברות, התנדבות, קהילה, ציונות.

המשפחה בסיור שורשים בטבריה לרגל יום הולדתי ה- 70, בשנת 2022. איתי במרכז בחולצה האדומה, אני לצדו בחולצה ירוקה

תמונה 9

הזוית האישית

איתי הנכד המתעד: שמחתי להשתתף יחד עם סבי שמואל בתכנית, הרגשתי שלמדתי ממנו הרבה ונהניתי לשבת לצדו ולהקשיב לו במפגשים המשותפים שלנו.

סבא שמואל: הייתה לי חוויה מיוחדת במינה להשתתף בתכנית ביחד עם נכדי האהוב איתי. הסקרנות שלו ממש מדבקת, והופתעתי כמה אירועים מהעבר המשפחתי כלל לא היו מוכרים לו. היה לנו זמן איכות מהנה ומרגש ביחד.

מילון

קצין החינוך
 אחראי על נושאי תרבות, מורשת קרב, ומוטיבציה של החיילים.

קונסול כלכלי בניו יורק
איש שירות החוץ של ישראל שמקדם נושאים כלכלים בין שתי מדינות.

הפורום הישראלי
הפורום הישראלי היה ארגון מרכזי בקשר בין ישראל ויהדות התפוצות, שפעל בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. בשיאו היו מעורבים בו אלפי מתנדבים בישראל ומחוצה לה, בכללם אישי ציבור מכל המגזרים, לרבות קציני צה"ל בכירים. הפורום הישראלי יזם שורה של פרויקטים פורצי דרך, שבשנים מאוחרות אומצו ופותחו על ידי מוסדות רשמיים, עמותות ואף גורמים עסקיים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבי היה פעיל ציבור מוערך בעיר טבריה. עובדה זאת משפיעה עלי עד היום ואני עוסק הרבה בחקר המשפחה והתקופה“

”בחודש ינואר 2022 נחנך בטבריה רחוב על שם סבי - ברוך בן-טובים“

הקשר הרב דורי