מאגר סיפורי מורשת

שמי שיר בירנצוויג רוטמן, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. במסגרת המעורבות החברתית בחרתי לתעד את סיפורו של סבי דוב בירנצוויג. את שם הסיפור בחרתי כשם הספר שיחזקאל בירנצוויג, סבא רבא שלי כתב.

ספרו של סבא רבא שלי – יחזקאל

בסיפור יש לנו את דוב שזה סבא שלי, את שאול וצ'יצ'ו שאלה האחים שלו ואת שושנה ויחזקאל שהם ההורים שלהם וגם סבא רבא וסבתא רבתא שלי.

הסיפור הוא על המשפחה שלי מצד אבא, ספרו של יחזקאל בירנצוויג

משפחת בירנצוויג

סיפורם מתחיל בפולין, הגרמנים פולשים ואבא של סבא יחזקאל וכל הדודים מחליטים לברוח לעיר זמושץ שבפולין ששם היו הרבה יהודים. הם השאירו את כל הנשים המבוגרות כולל סבתא רבתא של יחזקאל מאחור איפה שהגרמנים פלשו כיוון שחשבו שהגרמנים לא יפגעו בהן.

הוריו של יחזקאל רצו לברוח לאוזבקיסטן, הם עלו על הרכבת לאוזבקיסטן ביחד עם כל המשפחה שעזבה את פולין איתם ובעצירתם באוזבקיסטן בעודם ברכבת, אבא של יחזקאל קיבל דלקת ריאות.

אוזבקיסטן זו מדינה מאוד קרה וכיוון שהם ברחו מהר מהגרמנים שפלשו לפולין הם לא יכלו לקחת איתם בגדים חמים ובאותה תקופה לא היו תרופות.

בעודם ברכבת, אבא של יחזקאל נעצר בעודו יורד במדרגות ואומר לשלושת בניו: "בניי, איני יכול להמשיך עוד" ונפטר בידיו של יחזקאל, דלקת הריאות ניצחה אותו. לאחר מותו של אביו של יחזקאל ושני אחיו, יחזקאל לקה במחלת לב עקב אותו אירוע הנקראת "תעוקת לב" והוא חי איתה עד יום מותו.

לאחר שיחזקאל ואחיו קברו את אביהם הם המשיכו לרוסיה עם שאר הדודים, וברוסיה הציעו להם דרכונים רוסיים, אך הם סירבו כיוון שהם פולנים ואם היו לוקחים דרכונים רוסיים הם היו נתקעים ברוסיה לתמיד.

עקב כך שהם לא לקחו את הדרכונים הרוסיים, שלחו אותם לסיביר הקרה, אלו היו שנים קשות שם באותה תקופה. בסוף המלחמה הם חזרו מסיביר לפולין במטרה למצוא את הנשים שהשאירו מאחור. אך את הנשים הנשארות מאחור העבירו הגרמנים למחנות השמדה ולקחו את חייהן.

ולאחר כמה שנים יחזקאל פגש את שושנה, הם התחתנו והביאו את שלושת ילדיהם: דוב (סבא שלי), צ'יצ'ו ושאול.

הזוית האישית

שיר הנכד: מה שלמדתי מהסיפור ומהכנתו זה כמה התקופה אז הייתה קשה ושבאמת היית צריך ״לשרוד״, וכמובן הכרתי את סיפור החיים והתלאות שעברו בזמן מלחמת העולם השניה, של משפחתי מצד אבא, עד שהגיעו ארצה.