מאגר סיפורי מורשת

שמי תמיר רוזיקין ואני תלמיד כיתה ז'5 – נחשון מנהיגות, בחטיבה לחדשנות וליזמות ביוקנעם עלית. אני לוקח חלק בתוכנית הקשר הרב -דורי. ובחרתי לראיין את סבתי נטליה גלין, אימא של אימי.

סבתי נטליה נולדה באוקראינה, עיר קטנה בשם רדומישיל בשנת 1957.

סבתי וסבי גרו בעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם הם גם נפגשו והתחתנו ,ושם נולדו ילדיהם, לנה ודימה. סבתי עבדה בקופת חולים כאחות, וסבא במפעל גלידות, ואחר כך במפעל מתכות בעיר. כשאימי הייתה בת שמונה עברנו לקמצ'טקה שזה חצי אי באוקיינוס השקט ברוסיה. שם גרנו עד עלייתנו לארץ.

קַמְצַ'טְקָה הוא חצי אי במזרח הרחוק הרוסי; שנמצא בחבל קמצ'טסקי קראי, רוחבו המקסימלי 450 ק"מ, אורכו 1,250 ק"מ והוא משתרע על פני 270,000 קמ"ר, שטח המחוז כולו הוא 472,300 קמ"ר. חצי האי גובל במזרח עם האוקיינוס השקט ועם ים ברינג החוצץ בינו ובין חצי האי אלסקה ובמערב עם ים אוחוצק. (ויקיפדיה)

סבתי השלימה לימודים, והפכה להיות רופאה במכון גמילה, וסבי עבד במספנות, ואחר כך היה מדריך בפנימייה צבאית. גרנו כולנו בדירת חדר, והיה צפוף אבל היה כיף, ותמיד היו חברים שבאו לבקר. תמיד הייתה שמחה בבית. יצאנו לטיולי טבע ביערות, ליקוט פטריות ופירות יער. היינו באוקיינוס ,ראינו כלבי ים וטבע מדהים. זו הייתה תקופה יפה.

סבתי סיפרה לי שבאחת הפעמים כאשר חגגנו את חג חנוכה ,הדלקנו נרות, ועשינו זאת כשדודי ודודתי איתנו בשיחת ווידאו וגם הם השתתפו בהדלקת הנרות המשפחתית. הסיבה שזה היה בשיחת ווידאו, היא בגלל שדודי גר בגרמניה, אבל המרחק לא מנע מאתנו לחגוג ביחד, וזה היה ערב חנוכה שסבתי תזכור תמיד.

סבתי עלתה לארץ בשנת 1993 והגיעה לנתניה, משם עברו לבנימינה ,ולפני שנה סבתי וסבי עברו לגור לידנו ביוקנעם.

סבתי עבדה בביטוח לאומי, ותפקידה היה לעזור לקשישים שהיו זקוקים לעזרה. קשישים אלו נזקקו לעזרה בקניית מוצרים ואוכל לחייהם היומיומיים. סבתי ראתה שאותם קשישים היו זקוקים לכסף, והיא החליטה לקנות להם מכספה אוכל ולהביא להם עד הבית.

הזווית האישית

תמיר : זו הייתה חוויה מעניינת ולמדתי דברים חדשים על המשפחה.

סבתא: אהבתי לספר לתמיר סיפורים על החיים באוקראינה.